חיים

  לכל אדם בעולם יש את היום המיוחד הזה, היום שהוא רק שלו. למרות שאותו יום ספציפי יכול להיות מיוחד

מתנחלי איתמר היקרים ותמר פוגל, ליבי איתכם ואני משתתף בצערכם, מי ייתן ולא תדעו עוד צער לעולם. רצח הינו דבר

דצמבר 2010, יום גשום וקר, רחובות חיפה הרטובים נטושים. הוא מחפש מקום לתפוס כמה שעות שינה, מחפש מקום להתחמם קצת,

הכרמל הוא המקום שלי, שם נולדתי, גדלתי, בגרתי וחייתי 35 שנים. את הנופים הירוקים, הטופוגרפיה ההררית והאוויר בפסגה לעולם לא

לצערי או לשמחתי הרבה, תלוי איך מסתכלים על זה, אני לא זוכר כמעט כלום משנותיי כילד ואפילו כנער צעיר. זיכרונותיי

לפני למעלה מארבע שנים התחלתי לכתוב. הכתיבה הגיעה מעמקי הנשמה שלי, היא הייתה צורך בלתי נשלט לפרוק את כל מה

  מישהי שאלה אותי לא מזמן אם אני מאושר. עניתי לה שאני לא מאמין בכלל במושג הזה ושאין מישהו בעולם