חצי מהחיים – היהודים חוגגים עשרים שנות פעילות
ארבעים, רק לפני חודשים ספורים חגגתי את יום הולדתי הארבעים. כשמגיעים לגיל הזה חולפים בראש כל מיני דברים. בעיקר חושבים על מה שעברנו עד כה ומתחילים כבר להסתכל קדימה, כי במקום מסוים מתחילים להבין ולהפנים שככל הנראה נמצאים בחצי השני של החיים, אם לא מעבר לכך.
על מה חושבים כשמגיעים לאמצע החיים?
חשבתי בעיקר על האנשים החשובים בחיי והדברים שליוו אותי באותו חצי ראשון. בראש ובראשונה, יעל, בת זוגי ואהובתי, אשר מלווה אותי כבר שש וחצי שנים אבל לי זה מרגיש כאילו היא הייתה איתי תמיד, וכמובן אלה, שהצטרפה אלינו לפני קצת יותר משמונה חודשים. המשפחה והחברים הטובים שאספתי בדרך. מכבי חיפה שמלווה אותי כמעט מהיום שאני זוכר את עצמי. ויש אתכם, היהודים, שמלווים אותי כבר חצי מהזמן שאני חי על הכדור הזה שכולם קוראים לו הארץ.
הקשר שלי עם להקת היהודים
זה התחיל עם אותה כתבה, של אותה שרי רז, באותו ערוץ ראשון ויחיד, שכותרתה ״קליפ חדש ושערורייתי ללהקה חדשה״. זה המשיך עם ניסיונותיי הכושלים להשיג את אלבום הבכורה של להקת היהודים – מציאות נפרדת בכל חופשת סוף שבוע מהצבא וספיגת עלבונות מאותה מוכרת במשביר לצרכן (״כולנו יהודים״), שהקשר שלה למוזיקה היה בערך כמו הקשר שלי לאופרה וריקוד בלט. עם ציפייה מורטת עצבים של שנים בין אלבום לאלבום. עם ההופעה ההיא בזאפה תל אביב ששינתה את חיי (לקח לי כמה שבועות להבין שיעל לא אחותו של תום והקשר המשפחתי הוא קצת אחר). עם ההופעות הרבות לאחר מכן, שהפכו להיות טובות פי כמה וכמה. וכלה בכך שבשבילי אתם כבר לא רק להקה, אלא גם חלק מהמשפחה.
אבל בעיקר אתם פסקול החיים שלי, של שנינו. מלווים אותנו בתקופות הטובות יותר וגם באלה שפחות. בשמחה ובעצב, באירועים המרגשים של החיים, בנסיעות הארוכות ברכב, בבית ובכל מקום. חלק לא מבוטל מהשירים שלכם מזכירים לנו רגעים מיוחדים בחיים.
להקת היהודים הפכה לחלק משמעותי בחיים של אנשים רבים
אתמול החגיגה הייתה כולה שלכם, עשרים שנה זה לא דבר שהולך ברגל, בטח לא בעולם העכשווי ובוודאי לא במדינה שאוכלת את יושביה. אבל אתם הפכתם להיות חלק מחייהם של כל כך הרבה אנשים, שאחד מהם הוא אני. ולכן, גם אני ורבים מאלה שנגעתם בהם במהלך אותם שנים, היינו שם כדי לחגוג איתכם.
על ההופעה אין צורך להכביר במילים. מי שהיה באמפי בראשון, הרגיש את האנרגיות והעוצמות ורצה רק עוד ועוד מכם. ומי שלא היה, פספס עוד הופעה לפנתיאון. השירים הישנים לצד החדשים, הביצועים הנפלאים עם מוקי, פורטיס והדג נחש, ובעיקר יעל ואני, ששוב אחרי הפסקה של כמה חודשים טובים מבינים עד כמה הייתם חסרים לנו, עד כמה זאת אהבת אמת אחת ויחידה, ועד כמה אנחנו לא רוצים שזה ייגמר לעולם! אתם היהודים…
שתפו באהבה וזכו למצוות :)
אהבת את הפוסט?
אולי יעניין אותך לקרוא גם את...
