מבצע עלות השחר החל, אנחנו עדיין בקיבוץ נחל עוז, בבית, אך אין לדעת היכן המסע הזה יסתיים. האם גם במבצע הזה כמו במבצע שומר החומות נצא להתרעננות בקיבוץ משמר העמק עד יעבור זעם? או שאולי מבצע עלות השחר יסתיים כמו הסבבים שקדמו לשומר החומות ותוך 24-48 שעות הכל יהיה מאחורינו? את זה נדע בשעות ובימים הקרובים, אך הפעם אנחנו בהחלט ערוכים, דרוכים ומוכנים – ואם המבצע יתארך נצא לדרך הרבה יותר שקטים.
קצת הומור – חברים ותושבים מקיבוץ נחל עוז מתארחים במונית של אשר לאחר שהסתיים מבצע שומר החומות
ההקדמה למבצע עלות השחר – ארבעה ימים מוזרים
ארבעה ימים של שקט מוחלט מחד, אך סגירות כבישים נרחבות ושעות רבות של קיבוץ נצור מן הצד השני. ארבעה ימים בהם לא נורה אפילו קפצון אחד, שלא לדבר על פצמ"ר, רקטה או טיל נ"ט, ארבעה ימים בהם לא הצלחנו להבין לאן כל זה הולך, אבל ארבעה ימים בהם המחשבות לא הניחו לנו, שבצידן גם התקוות שהפעם זה יהיה אחרת.
בכל מבצע אחר, לפני כל הסלמה קודמת – תמיד ידענו לפי הריח וכיוון הרוח לאן הדברים הולכים ומתי זה יתחיל. הפעם, לפני שמבצע עלות השחר החל, לא הבנו כלום. בבוקר בהיר אחד קיבלנו הודעה על סגירת הצירים, הכבישים ובחלק ניכר מהזמן גם שער הקיבוץ, אך לא קיבלנו שום הסבר מעבר, לא הצלחנו להריח וגם כיוון הרוח לגמרי לא היה ברור.
ארבעה ימים בהם התחושה היא ללכת עם, אבל להרגיש בלי. ידענו כבר בעבר סגירות כבישים וקיבוץ נצור, אך אף פעם זה לא קרה לפני שנורו רקטות, או התחיל להתבשל משהו רציני. והפעם, השקט היה מוחלט, ובכל זאת נסגרו הכבישים והצירים – מה שגרם לנו לשנות את חיינו לא מעט, להפסיד דברים רבים וביניהם נסיעה למשחק של מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות באצטדיון סמי עופר, הצגה שאלה מאוד חיכתה לה באולם דורות ועוד ועוד.
כך נראתה הכניסה לכביש הגישה המוביל לקיבוץ נחל עוז במהלך הימים שלפני מבצע עלות השחר (צילום: מתן צורי)
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר – היום והלילה הראשונים של מבצע עלות השחר
אתמול בצהריים, עוד נערכנו לקראת שבת שקטה. התכנון היה להכין ג׳חנון ביתי – 3 קילו שרצינו לחלק לחיילים בגזרה שלנו, ששומרים עלינו ועומדים במחסומים בצירים המובילים לקיבוץ וממנו. בניסיון לחטוף שנ״צ קיבלתי הודעה שילדי הקיבוץ זכו לקבל הזמנה למשחק הידידות שאמור להתקיים באצטדיון בלומפילד בין יובנטוס (קבוצתי האהובה) לאתלטיקו מדריד (משחק שבספק אם יתקיים) ומיד התגייסתי כדי לארגן את הרשימות, בדיוק כפי שקרה במהלך מבצע שומר החומות עם משחק חצי גמר גביע המדינה בכדורגל.
וברגע ששלחתי את טופס ההרשמה למשחק לחברי נחל עוז ולתושבים, החלו להישמע משום מקום הדי הפיצוצים האדירים. כמי שמתורגלים היטב, לקח לנו בדיוק רבע שניה כדי להידרך ולהבין שהמציאות השתנתה ואנחנו בתוך מבצע חדש. תוך דקות ספורות הוא קיבל שם – מבצע עלות השחר, וכל מדינת ישראל קיבלה את המידע וכמובן החלה להתגייס, לדאוג, לתמוך, להזמין לאירוח וכדומה.
בשעות שלאחר מכן נשמעו בעיקר הדי הפיצוצים מהצד שלנו, התקיפות של חיל האוויר נשמעו היטב, והמטוסים לא הפסיקו לחוג מעלינו. אך כולנו היינו בציפייה לתגובה של הג'יהאד האסלאמי, שהיה ברור שזה רק עניין של שעות עד שהיא תגיע. בזמן הזה התחלנו להיערך לכל מקרה, עם כביסות, אריזות, הכנסה של ציוד לרכב, בינתיים רק כדי להיות ערוכים.
זו קבלת הפנים שחיכתה לנו בקיבוץ משמר העמק במהלך מבצע שומר החומות – האם גם הפעם נצטרך להתארח שם?
לקראת 21:00 התגובה של הג'יהאד האסלאמי הגיעה והקולות הכל כך מוכרים של יציאות הרקטות והפצמ״רים, אזעקות הצבע האדום והדי הנפילות, היירוטים והפיצוצים החלו להישמע היטב בכל המרחב. בינינו, עד לשעה זו בה אני כותב (כעת 5:36 לפנות בוקר) התגובה של הג׳יהאד האסלאמי, אותי לפחות, מפתיעה ברכות שלה. האם הם עדיין בשקט שלפני הסערה? או שזו היכולת שלהם? אם ככה הולך להיראות מבצע עלות השחר, אז זה מבצע שהולך להסתיים מהר מאוד.
הלילה הראשון של מבצע עלות השחר בממ״ד עבר כמעט ללא שעות שינה. עד כמה שאנחנו מתורגלים, לישון בממ״ד כשהדי האזעקות והפיצוצים ברקע לא פוסקים – זה משהו קשוח, שאני פחות מצליח לעשות.
אז אחרי עוד לילה לבן של סבב או מבצע צבאי, אנחנו נכנסים ליום השני של מבצע עלות השחר. השחר של השבת תכף עולה, החיילים לצערי בסופו של דבר לא יזכו ליהנות מפינוק של ג׳חנון ולמען האמת, אפילו לעצמנו בסופו של דבר לא הכנו.
אין לדעת איך היום הזה יתפתח, ובטח לא איך מבצע עלות השחר יתגלגל. כולי תקווה ששלום חנוך צדק כשכתב ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״, ושכולנו נתבשר על עתיד טוב יותר כשיסתיים מבצע עלות השחר ונגלה שקמנו לשחר אמיתי של יום חדש. בינתיים השעה קצת לפני 6 בבוקר, אני חוזר לנסות לתפוס עוד תנומה קלה. הפוסט הזה ימשיך להתגלגל עם עדכונים מיומן המסע של מבצע עלות השחר, יומן שמתחיל בסוף השבוע בנחל עוז, אך אין לדעת להיכן הוא יתגלגל בהמשך.
מבצע עלות השחר – היום השני והיציאה מנחל עוז להפגה
עברנו יום קשוח, אזעקות צבע אדום רבות, הדי פיצוצים, שריקות היציאות של הרקטות, היירוטים של כיפות הברזל, קולות מלחמה. שעות רבות ששהינו בממ"ד, אך שמרנו על מצב רוח מרומם ואופטימיות. ולמרות זאת, התקבלה ההחלטה המשפחתית, בלב כבד, לצאת מהקיבוץ בשעות הערב.
במהלך היום התארגנו, ארזנו, דאגנו להכין את כל הדרוש לנו לקראת היציאה, והלב כאב. זה לא פשוט לעזוב את הבית, גם אם זה רק לתקופה, כי זו לא באמת יציאה לחופשה, ובפועל – אין לנו תאריך חזרה, הוא לא תלוי בנו וכנראה שכמו בכל הפעמים הקודמות הוא גם לא תלוי במנהיגים שלנו, אלא דווקא באנשי הג'יהאד האסלאמי.
רגע קורע לב אחד לפני היציאה שלנו, ננצר בזיכרוני לעד – אלה שלנו, נפרדה מהחתולה שלה (קייטי), דיברה אליה, הרגיעה אותה, הסבירה לה שאנחנו נאלצים לצאת ונשתדל לחזור במהרה. הסתכלתי עליהן והדמעות חנקו את גרוני. חתולה שבחודשים האחרונים אימצה אותנו, התחברה לאלה בצורה מופלאה, והיא נמצאת במרבית שעות היום והלילה אצלנו במרפסת. אלה מקווה שנפגוש אותה כשנחזור, אני מחזיק אצבעות, אבל חושש שמא היא תחפש לעצמה מקום מחייה אחר, כי מלבד החום והאהבה אותם התרגלה לקבל, האוכל והמים בוודאי ייחסרו לה מאוד.
מקווים לחזור אל הנופים האלה במהרה, בתקווה שלאחר מבצע עלות השחר זה יהיה לתקופה ארוכה.
בשעות הערב קיבלנו עדכון שנפתח חלון זמנים ליציאה מהקיבוץ, וכמו במבצע צבאי – העמסנו במהירות את הציוד לרכב, נכנסנו, לא חגרנו חגורות בטיחות והרגל נצמדה לגז ולא ירדה ממנה עד שעברנו את נתיבות בדרכנו לצומת בית קמה (הכל כמובן לכאורה, מקווה שמשטרת ישראל תסלח לי). הגענו אל חברינו הטובים בחיפה, שאירחו אותנו כיד המלך ופינקו אותנו, וזכינו ללילה שקט ללא רעשי הרקע של מבצע עלות השחר.
היום בערב נמשיך אל חברינו הטובים מקיבוץ משמר העמק, שפותחים עבורנו את ליבם ואת ביתם, ונפגוש את חברינו לקיבוץ להפגה הקהילתית. לא חשבנו שנתראה כל כך מהר, אבל אחרי שנה ורבע אנחנו שוב חוזרים לביקור. עדיין איננו יודעים כמה זמן הוא יימשך…
אנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד הרעיפו עלינו חום ואהבה וריגשו אותנו מאוד
זו הייתה מכת החום השנייה, שם הבנו והפנמנו – נופש זה לא הולך להיות, ואפילו לא טיול שנתי. זו הייתה עוד נקודת משבר, גם שם הדמעות חנקו את גרוני, אך מהר מאוד התעשתנו והבנו – צריך לעשות מהלימון לימונדה, צריך לעבור את התקופה הזאת, על הצד הטוב ביותר ולהפוך אותה לסוג של חוויה.
ולמרות זאת – מכת החום השלישית הייתה החשובה מכולן. חום של אהבה, אכפתיות, דאגה, הכלה, זה החום שקיבלנו ממלאני, מיקי, אנשי בית איל, וכל אנשי אשדות יעקב מאוחד, שדאגו לכל דבר הכי קטן שהיינו צריכים, דאגו שרק יהיה לנו טוב ככל הניתן, שנרגיש סוג של בית ושגרה, במצב הכי הזוי והכי לא שגרתי בו היינו שרויים.
החום והאהבה להם זכינו מאנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ריגשו אותנו מאוד ועזרו לנו להפנים, שאנחנו נשרוד את התקופה המאתגרת הצפויה לנו.
אבל החום הזה לא הספיק לנו, היינו זקוקים לקהילה שלנו, קהילת נחל עוז. אם משהו יכול לתת סוג של תחושה ביתית, זה קודם כל להיות עם הקהילה שלך, עם החברים שלך, שאלה תהיה עם החברות והחברים שלה – או בקיצור, להיות עם האנשים שהפכו לסוג של משפחה עבורנו, ובלעדיהם לא היינו יכולים לשרוד את התקופה המאתגרת, שמסתבר שהיינו רק בתחילתה. ואז הבנו שאנחנו חייבים להמשיך לתחנה הבאה – אל קיבוץ משמר העמק.
יחד זה כוח...
ואכן, בבוקרו של היום החמישי למבצע 'שומר החומות', ארזנו את המזוודה ונסענו לקיבוץ משמר העמק, אליו התקבצו עשרות משפחות מקיבוץ נחל עוז. שוב היינו חלק ניכר מהקהילה יחד, והתחושה הייתה של כוח, הביחד עשה לנו רק טוב, ולמרות שהתחלנו להבין שהתקופה הזאת לא עומדת להסתיים בקרוב, הפנמנו שאנחנו נעבור אותה כמו גדולים – ביחד.
וזה לא שהימים בקיבוץ משמר העמק היו קלים – אמנם אנשי הקיבוץ פינקו ודאגו לכל דבר, מקטן עד גדול. מיטות נוחות יחסית כדי לשים את הראש, שלוש ארוחות ביום בחדר האוכל, כביסות, בריכה, משרדים כדי שנוכל לעבוד, פינוקים רבים לכל אורך התקופה ועוד ועוד. אבל הריחוק מהבית, האוזן הקשבת לכל המתרחש בקיבוץ נחל עוז, ההתראות על אזעקות ה'צבע האדום' הבלתי פוסקות, וגם הדיווחים על הנפילות והפגיעות בקיבוץ – לא נתנו לנו מנוח.
יחד זה כוח – כוחה של הקהילה התגלה במלוא העוצמה בעת השהייה בקיבוץ משמר העמק, במהלך 'שומר החומות'.
במקביל, נערכנו לחגוג את חג השבועות, שזו אולי החגיגה הגדולה ביותר אצלנו בנחל עוז, בקיבוץ משמר העמק, ההבנה הייתה שסוף שבוע ארוך לפנינו, יחד עם החג, ורק לאחריו אולי נתחיל להבין לאן הרוח נושבת וכמה זמן המלחמה עוד תימשך, עד שנוכל לחזור הביתה לנחל עוז.
קבלת הפנים של אנשי משמר העמק כלל לא הייתה מובנית מאליה. זה לחלוטין לא היה ברור, לפחות לי, שנשתתף בטקס שבועות שעורכים בשדות הקיבוץ, אך מבחינת אנשי המקום זו לא הייתה בכלל שאלה.
סרטון על המעבר שלנו לקיבוץ נחל עוז ועל החודשים הראשונים בו
רוצים לקבל מידע על אפשרויות הקליטה בקיבוץ נחל עוז? לחצו כאן
שתפו באהבה וזכו למצוות :)
אהבת את הפוסט?
אולי יעניין אותך לקרוא גם את...
