מאז שהתחלתי לכתוב כתבתי מהלב, כתבתי כדי לפרוק, כדי להוציא, כדי להשתחרר. הכתיבה אצלי היא אוטומאטית, אין מאחוריה מחשבה ותכנונים. כשיש לי השראה מסוימת אני יושב, כותב, יורה ופורק. כמובן שצורת הכתיבה הזאת גוררת כלפיה וכלפי יחס קיצוני לשני הכיוונים. או שמאוד מתחברים לכתיבה שלי כי היא אמיתית, יוצאת מהלב, לא מתיפייפת, לא מתחסדת, לא מתיימרת להיות יצירתית, בשפה גבוהה וכו'. או שמאוד סולדים ממנה, בעיקר כי לאנשים מאוד קשה עם האמת ועם אנשים אמיתיים שמביעים רגשות ומוציאים דברים מעמקי ליבם.
לפני כשבוע החלטתי לנסות סוג אחר של כתיבה. להקת התבלינים פרסמה שני בתים משיר חדש שכתבו חבריה וביקשה מכל מי שרוצה לנסות, לכתוב את הבית השלישי של השיר. בגלל אהבתי ללהקה ולמוזיקה שלה ולאחר שקראתי את השיר והתחברתי למילותיו גמלה בליבי ההחלטה לנסות ולכתוב. ההתנסות הייתה מאוד מעניינת וכיפית ואני מאוד אוהב את התוצאה ושלם איתה. הבית נכתב בזכות ההשראה שלי וגם בעזרתה המדהימה. גם את המילים האלה כתבתי מהלב וגם את המילים האלה יריתי בלי יותר מדי מחשבה. אמנם התהליך כלל כתיבת מספר סקיצות, קבלת ביקורת בונה, עצות ורעיונות, אבל כל סקיצה נכתבה בדקות ספורות והמילים יצאו מעומק הנשמה.
בשורה התחתונה אין לי מושג מי זכה ואיזה מילים נבחרו לבית השלישי של השיר. אני לא יודע האם זה היה סתם טריק שיווקי, או שזו הייתה תחרות אמיתית ורצינית. מבחינתי העיקר שנהניתי מהתהליך והעיקר שאני שלם עם התוצאה. ההפתעה שהכינה לי אהובתי (הדמיה לעטיפת הסינגל עם מילות הבית שכתבתי) הפכה את השיר הזה והמילים שכתבתי לו למושלמים מבחינתי. תודה לך על ההשראה, הביקורת, העזרה, העצות, הרעיונות ועל כל מה ומי שאת בשבילי, אני אוהב אותך. המילים האלה נכתבו עליך ובהשראתך והן מוקדשות לך בהמון אהבה. מי יודע, אולי את ואני באמת נמצאים עכשיו בצד הטוב של החיים…
הצד הטוב של החיים – הבית והפזמון שלי
בואי איתי, נצעד יחדיו אל הצד הטוב של החיים
הצד בו רגשות הן אותיות
תשוקות הן המילים
ואהבות הן משפטים.
ועכשיו שנינו אחד בצד הטוב של החיים
נשזור מילים,
נתבל באותיות
וננצור את המשפטים
עד סוף הימים.
כותב לך אלף שירים עכשיו
קורא לך שתיזכרי אותי לעד
עד שהצלחתי להשתחרר איתך
עד שהבנת שאת צריכה אותי
שאת שלמה איתי
שאת כל עולמי
שאני שלך ואת שלי.
*התמונות עוצבו ע"י יעל אורן.
בסופו של דבר השיר שכתבתי לא זכה בתחרות. מדובר בתמונות אילוסטרציה.