לפני למעלה מארבע שנים התחלתי לכתוב. הכתיבה הגיעה מעמקי הנשמה שלי, היא הייתה צורך בלתי נשלט לפרוק את כל מה שעל ליבי. עם הזמן גיליתי שאני מאוד אוהב לכתוב ושהפריקה הזאת מן הלב אל הכתב משחררת אותי וגורמת לי להרגיש ממש טוב.
הכתיבה שלי מאז ועד היום לא השתנתה. אולי התפתחה קצת, אולי התבגרה מעט, אבל בשורה התחתונה היא נשארה אותה כתיבה. אני עדיין כותב מתוך צורך ולשם ההנאה. אני עדיין כותב כדי לפרוק ופורק מהלב. אני עדיין מוציא את כל מה שאני כותב מעמקי נשמתי. והכי חשוב, אני עדיין אוהב לכתוב, ועם הזמן האהבה הזאת רק גוברת.
האהבה שלי לכתיבה תמיד הייתה שזורה באהבה שלי בחיים. והכל התגבר מאז שאני ואת יחד. התקופה שלנו היא התקופה הטובה והמשמעותית ביותר בחיים שלי. כל יום שעובר אני משתדל לנצור, את חלקם אני גם מצליח לתעד באמצעות האהבה שלי לכתיבה. הרבה מהכתיבה שלי בתקופה שאנחנו יחד היא בזכותך ובהשראתך.
בשנים האחרונות חיפשתי מקומות לפרסום הקטעים שכתבתי. היו כל מיני אתרים, אבל כולם איבדו מהזוהר שלהם ולעיתים אף הוציאו לי את החשק מהכתיבה. לפני כמה ימים גלגלת את הרעיון להקים יחד אתר שיהיה בלוג משותף שלך ושלי. באותו הרגע ניצתה בי האש והלהבה. שנים חיפשתי את הבית בו אוכל לכתוב, הרעיון שלך גרם לי להבין את מה שלא הבנתי במשך זמן כה רב. הרעיון שלך עזר לנו להקים את הבית, הבית לכתיבה שלך ושלי, הבית שמעתה יקרא גולות ויהיה חשוף לעיניי כל.
בימים האחרונים עבדנו קשה, גלגלנו את הרעיון, השקענו אנרגיות ובסופו של דבר האתר קרם עור וגידים. יש עוד המון מה לעשות בו והרבה לשדרג, אבל זאת רק ההתחלה. אל הבית החדש אני מייבא לאט לאט את הקטעים האהובים עליי שכתבתי בעבר. ייקח לי עוד כמה ימים לסיים את המשימה הזאת ובסופה כל אותם הקטעים יזכו למקום של כבוד בביתם החדש. ומעתה והלאה, זה המקום היחיד בו אכתוב ואפרסם. המקום שלך ושלי.
תתחדשו!!! איזה יופי של רעיון ועיצוב ראשוני !!!
I am so there
אני שמחה שמצאת מקום חדש. אט, אט שמתי לב שאנשים מבקשים להתרחק מה"ביחד". יותר מדי "שמור לי ואשמור לך" שמשמעו "כתבת אצלי על כן אכתוב אצלך, גם אם לא בא לי/לא מעניין". המקום הפרטי הזה הוא באמת אנטימי ומי שמגיב בו, באמת רוצה בזאת והחומר של השני מעניין אותו.
גם אני כמוך/ם עזבתי כמה אתרים. האחרון שבהם "קפה ד'מרקר", שם נקראתי renana ron. עוד לפני זה, עזבתי את דקס, כי הפך להיות רע עבורי.
לא רואה כאן כיצד הופכים מנויים לבלוג שלך [ב-Blogger.com.קל הרבה יותר], אבל אשתדל להתעדכן ולהגיע, כי אוהבת את כתיבתך.
אילנה.פ. [renana ron]
יותמיקס, תודה רבה.
אתה תרשם לעד כמגיב הראשון בהיסטוריה של גולות :)
אילנה,
המון תודה.
אני בהחלט זוכר אותך מדקס ומהקפה.
אני לא יודע אם הסיבות שציינת הן הסיבות לחיפוש אחרי המקום הפרטי, או שמדובר במשהו אחר. יכול להיות שמדובר בהתבגרות מסוימת. וייתכן שהסיבה היא פשוט שאתרים כמו דקס וקפה פשוט ירדו מנכסיהם. בכל אופן שוב המון תודה. לגבי הרשמה לבלוג, אני גם די חדש כאן :) אני עדיין בתהליכי למידה של איך מפעילים ומתפעלים. בכל מקרה, את יכולה לנסות להירשם בקישור הבא:
https://gulot.net/wp-login.php
אולי עכשיו זה יעבוד:
קישור להרשמה
ועכשיו יצרתי עמוד שמאפשר הרשמה לעדכונים, בבקשה:
עמוד הרשמה לעדכוני פוסטים
נרשמתי… ואני ממתינה לפוסטים חדשים שלך/ם !
אם תחפוץ, ניתן ע"י לחיצה על שם היוזר שלי להגיע לאחד הבלוגים בהם כותבת. :)
שיהיה שבוע נפלא וחזרה טובה לשגרה
אילנה.פ
תודה רבה,
פוסטים חדשים יגיעו בקרוב.
בהחלט אבדוק את הפוסט שלך :)
שבוע נפלא.
הי טומי שמחה שיש לך אתר חדש
מאחלת לך בהצלחה
יעל
תודה רבה
תתחדשו!
שיהיה בהצלחה חייברס..
תודה דידי!
בהצלחה ילדודס
תודה ילדוד
כל אחד מאיתנו מחפש את הבית…
בית חם,אוהב,בית שיחבק…
אני שמחה בשבילך\כם
שמצאתם את הבית!!!
מאחלת לך\כם,
עוד הרבה יצירה וברכה.
בהצלחה
:)
המון תודה.
האמת שאת צודקת.
כל אחד מחפש את הפינה שלו
את המקום שבו ירגיש נוח, נעים וחמים
את הבית.
שנים שכתבתי במקומות של אחרים,
עכשיו אני מקווה לכתוב וליצור בבית שלנו
שזאת תחושה לגמרי אחרת. תחושה טובה בהרבה.