מחשבה

  לכל אדם בעולם יש את היום המיוחד הזה, היום שהוא רק שלו. למרות שאותו יום ספציפי יכול להיות מיוחד

השעה 2:00 לפנות בוקר, שוב לא מצליח להירדם. זה קורה לי המון לאחרונה, כמעט בכל לילה. הקטע המוזר הוא שבמרבית

שניות של ציפייה דקות של ערגה שעות של תקווה ימים שלמים של מחשבה. שוכב לידך, מסניף את הריח חולם אותך

אתמול חלפה במוחי המחשבה להפסיק לכתוב חשבתי אולי מיציתי, למרות שזה עושה לי טוב. אבל אז את הופעת משום מקום

אני רגיש אני לא אדיש אני כואב אני דואב כל מה שמהלב יוצא בעיקר כשאני כותב. אני כנה אני ישיר

ימים לא ברורים של מצב רוח משתנה, ימים לא מוסברים של הליכה על הקצה, ימים של אהבה, שנאה ומה שביניהם,