לב

את קיסריה בנה הורדוס ומאז היא נכבשה פעמים רבות בידי מנהיגים רבים. אם מישהו היה מספר להורדוס לפני קצת יותר

לפני למעלה מארבע שנים התחלתי לכתוב. הכתיבה הגיעה מעמקי הנשמה שלי, היא הייתה צורך בלתי נשלט לפרוק את כל מה

35 שנים זה פרק זמן ארוך מאוד, זה בערך חצי מהחיים. 35 שנים של אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה למקום

כנראה שאני באמת חולה, רעדתי מקור כל הלילה. אם התכסיתי כל הלילה, זה אומר שאני ממש חולה. ולא, לא סתם

כשאני איתך אני לא רוצה לישון האדרנלין זורם בדם לא רוצה להפסיד רגע או שנייה רוצה לנצל כל דקה ודקה.

שלושה חודשים שמרגישים כמו שבע שנים טובות חווים, נהנים, מרגישים, מתרגשים, מבלים ותמיד תמיד נשאר טעם של עוד ועוד. ימים

מאז שהתחלתי לכתוב כתבתי מהלב, כתבתי כדי לפרוק, כדי להוציא, כדי להשתחרר. הכתיבה אצלי היא אוטומאטית, אין מאחוריה מחשבה ותכנונים.

אתמול חלפה במוחי המחשבה להפסיק לכתוב חשבתי אולי מיציתי, למרות שזה עושה לי טוב. אבל אז את הופעת משום מקום

אני רגיש אני לא אדיש אני כואב אני דואב כל מה שמהלב יוצא בעיקר כשאני כותב. אני כנה אני ישיר