מאמרים של: Tom

אני רגיש אני לא אדיש אני כואב אני דואב כל מה שמהלב יוצא בעיקר כשאני כותב. אני כנה אני ישיר

הימים הם ימי חורף שנת 1992. אני נער צעיר בן 17, נמרץ, אופטימי, חדור אמונה, מוטיבציה ואמביציה וגם מעט נאיבי.

כמו שני אנשים זרים, נפגשנו לפני מספר חודשים בפעם הראשונה. דיברנו, צחקנו, ראינו טלוויזיה, אפילו נגיעה פה ושם הוגנבה. הלכנו

אני מדמיין לעצמי את הפגישה שלנו, אני חולם עליה כל הזמן. אנחנו נדבר, נאכל, נטייל, נראה סרטים ביחד ונצחק. אנחנו

אני מנצח את השינה, מנצח את העייפות, מנצח את הלילה, שומר על ערנות. אני מנצח את הכאב, מנצח את הדמעה,

ימים לא ברורים של מצב רוח משתנה, ימים לא מוסברים של הליכה על הקצה, ימים של אהבה, שנאה ומה שביניהם,