אסון הכרמל

הכרמל הוא המקום שלי, שם נולדתי, גדלתי, בגרתי וחייתי 35 שנים. את הנופים הירוקים, הטופוגרפיה ההררית והאוויר בפסגה לעולם לא אוכל לשכוח. החורשות, הואדיות, הנחלים, מסלולי הטיול הנעימים ופינות החמד היפות תמיד יהיו נצורות עמוק בליבי.

היו לי נקודות תצפית רבות בחיפה שיכולתי להעביר בהן שעות בהתבוננות וצפייה לעבר כל שיפוליו של הר הכרמל. ברגעים הפחות טובים שלי נכנסתי לרכבי ונסעתי בכביש המדהים שמוביל מחיפה לעוספיה ודאלית אל כרמל, כאשר בדרכי אני חולף על פני אוניברסיטת חיפה. לא מעט פעמים טיילתי בעין הוד ובבית אורן. עכשיו מכל זה לא נשאר הרבה.

לי ולך היה את המקום שלנו, מקום של אוויר נפלא, נוף ירוק ומדהים ובעיקר המון אהבה. מקום שכבר זמן רב לא היינו בו, ואין לי מושג אם נשאר ומה נשאר ממנו. וגם אם המקום שלנו שרד, אין לי ספק שהנוף שמשתקף ממנו הוא לא אותו נוף שזכור לנו מביקורינו הקודם.

רק לפני מספר חודשים הצלחתי בזכותך לטייל בחורשה שנמצאת בסמוך לבית ילדותי. כשהייתי ילד הייתה בחורשה הזאת שריפה נוראית, שאיימה לכלות את ביתנו. אז הצליחו להשתלט עליה ומלבד חורש רב שעלה בלהבות לא נגרם נזק נוסף. חבל שהפעם התוצאות היו עגומות הרבה יותר.

ועכשיו, הכרמל, המקום הירוק והמדהים ביותר של מדינת ישראל ייזכר אצל רבים כמקום של הרס, אימה, זוועה ומוות. אסון הכרמל ילווה את כולנו עוד שנים רבות והשיקום יהיה ארוך ואיטי וכנראה שלא נוכל לזכות ולחזות בכולו במהלך חיינו.

בליבי יש המון עצב וכעס. על אובדן החיים המיותר של 41 גיבורים שרק רצו להציל חיים, וביניהם אחת שגם אני הכרתי מעט, איילה יפרח. פעמים מעטות יצא לנו להיפגש בכל מיני אירועים חברתיים, אך את החיוך, שמחת החיים והטירוף החיובי שלה, לעולם לא אשכח. יהי זכרה ברוך.

העצב והכעס הם גם על הנוף המדהים שהלך לאיבוד, על הפגיעה באיכות הסביבה והנזק האדיר שנגרם למקום שאני כל כך אוהב. והכי נורא שכולם יודעים מי האחראים למחדל הזה, אבל הם ימשיכו ללוות אותנו גם לאסון הבא.

מי ייתן ואסון הכרמל באמת יהיה האסון האחרון, והלקחים שיופקו ממנו יהיו האחרונים שמופקים לאחר מעשה. במועד הקרוב שיתאפשר לנו, אנחנו נבוא לבקר את הר הכרמל. נגיע למקום האהוב שלנו ונראה מה נותר ממנו ומסביבו ונטייל בשאר המקומות המדהימים ששוכנים בכרמל ולמרגלותיו. הלוואי והשיקום יהיה מהיר מהצפוי ועוד נזכה בחיינו לראות שוב את הכרמל פורח במלוא הדרו.