מישהי שאלה אותי לא מזמן אם אני מאושר. עניתי לה שאני לא מאמין בכלל במושג הזה ושאין מישהו בעולם הזה שהוא באמת מאושר. האדם העשיר ביותר בעולם לא מאושר, הבחורה היפה ביותר בעולם אינה מאושרת, האיש בעל המשפחה הטובה ביותר בעולם איננו מאושר, בן האנוש שמועסק בחברה הכי טובה ומפנקת אינו מאושר וכך גם לא האדם המשכיל ביותר בעולם, החזק ביותר בתבל או המשפיע ביותר ביקום.
בעיניי אין דבר כזה אדם מאושר ואני חושב שאין טעם לשאול אדם האם הוא מאושר. החיים שלנו הם לא רציפים, החיים שלנו מורכבים מרגעים, מפיסות קטנות שיחדיו יוצרות את מי ומה שאנחנו. התשובה שאדם עונה לשאלה האם הוא מאושר תלויה ברגע בו הוא נמצא בחיים, בנקודת הזמן בה תופסים אותו כששואלים אותו את אותה שאלה.
אני כן מסכים שכולנו חווים רגעים של אושר. גם האדם המוצלח, יפה, עשיר, משכיל ביותר בעולם וגם האנשים הפשוטים, העניים, הדיכאוניים זוכים לרגעים של אושר. לפעמים אלה רגעים גדולים ולעיתים מדובר בדברים קטנים מאוד. החוכמה של האדם היא לדעת לנצל את אותם רגעים מופלאים ולהוציא מהם את המקסימום, ולנסות לגמד את הרגעים הפחות טובים. הגדולה היא לאסוף את אותם רגעים קטנים כגדולים ולנצור אותם כזיכרון מתוק ובלתי נשכח.
בזמן האחרון נזכרתי באהבה הגדולה שלי לטיולים בעולם. אהבה שננטשה לה בעקבות הסיטואציה אליה נקלעתי בשנים האחרונות. נזכרתי בהיזרקויות בסיני וקוס שהתאימו לאותה נקודת זמן בחיים. נזכרתי בטיול עם מיכל לספרד המקסימה, טיול אמיתי ראשון שעשיתי שגילה לי שיש עולם ומלואו מחוץ לנקודה הקטנה על הגלובוס שנקראת ישראל. ועלו לי זיכרונות על הטיולים שעשיתי לבד לאיטליה, שוויץ וסקנדינביה, טיולים שגרמו לי להיחשף למקומות מדהימים ולנופים קסומים, וגרמו לי להבין כמה אפשר ללמוד בעיקר על עצמך כשאתה רחוק מהבית. הבנתי כמה טיולים גורמים לי לרגעי אושר שנותנים לי המון חמצן ואוויר לנשימה.
ועכשיו יש לי חלום גדול, יש לי רצון לשלב בין האהבה שלי אלייך לאהבה שלי לטיולים. יש לי כמיהה עזה לטיול משותף, טיול שיהיה עוד אחד מאותם רגעי האושר שאני חווה איתך, שאנחנו חווים יחד. אין לי ספק שטיול כזה יהיה עוד כיבוש של פסגה ברגעי האושר המשותפים שלנו. עכשיו רק צריך לחסוך…
טום יקירי,
אתה צודק אך הכל יחסי.מיהו האדם העשיר זה שיש לו מיליון או שתיים? מיהו האדם העני זה שגר בשכירות או זה שאין לו אוכל?
לכן ששואלים האם אתה מאושר זה באופן יחסי,יותר נכון באופן כללי אתה בריא,עובד במה שאתה אוהב,חי עם בת זוג שאתה אוהב…וכו'
מאחלת לך לכבוש עוד הרבה רגעי אושר לבד ויחדיו וממליצה בחום על דרום אטליה אזור אמלפי או צפון אטליה הרבירה האטלקית(צ'ינקווה טרה)וכמובן טוסקנה המקסימה
אני מאושרת
סופ"ש מאושר
אסתר
אתי,
תודה על תגובתך.
בוודאי שהכל יחסי, אין לי ספק שאת צודקת בכך.
אני מאוד אוהב את איטליה, הייתי שם כבר פעמיים, בעיקר אהבתי את אגם קומו המדהים!
אני שמח שאת מאושרת.
שיהיה סוף שבוע נפלא
טום יקר איזה יופי הזכרת לי מה אני אוהבת בטיולים את ההתנתקות הזאתי, להיות ברגע הזה, לא לחשוב על משימות למחר וא להרגיש באסה במוצ'ש.. בחו"ל זה הכי פשוט אבל אפשר עד אז לעשות את זה בקטן גם בארץ לנתק פלאפונים להודיע לכולם שאתם בחופש גמור..
כן ירבו טיולנו בארץ ובכלל..
איילת, חג עצמאות שמח. אכן אפשר לעשות טיולים גם בארץ, אבל בחו"ל זה לגמרי משהו אחר. שם השפה שונה, התרבות אחרת, האנשים שונים וכל האווירה מסביב זאת לא האווירה המלחיצה שיש כאן בארץ.
לדעתי, אין צורך לרדוף אחר האושר. עצם הרדיפה גורמת לך להיות לא מאושר מראש כי משמעותה שבעצם אתה מחפש משהו שאין לך. למה? עימדו רגע וחישבו מה כל כך לא טוב בחיים שלכם? למה לא פשוט לשמוח, להירגע ולתת לאושר לבוא בלי להתאמץ.
וזה בדיוק העניין, אין צורך לרדוף אחרי האושר, כי הוא גם לא ממש קיים, לפחות לא כמו שכולם מפנטזים עליו.