ימים לא ברורים של מצב רוח משתנה,
ימים לא מוסברים של הליכה על הקצה,
ימים של אהבה, שנאה ומה שביניהם,
ימים של חוסר חשק ואפס מעשה.
ימים של עצבות, שמחה וריקנות,
ימים של מחשבה, תהיה ובדידות,
ימים של עננות וימים של בהירות,
ברקים, רעמים אבל גם לא מעט עצבות.
ימים של עצבים, כעס וריגושים,
ימים של מכאובים פיזיים ונפשיים,
ימים של נפילות, פציעות וטיפולים,
ימים של רגשות שכל רגע מתפרצים.
ימים של עייפות בלתי מוסברת,
של הצלחה בלתי מושגת,
של רדיפה בלתי מוסברת,
של נשמה לא מתפקדת.
ימים מעוננים חלקית,
לא בהירים,
לא אפורים,
וממש לא ברורים…
הלא ברור זו תחנה בדרך להכי ברור שיש..
בדיעבד הדרך זה החלק הכי כיף עד ליעד..
רק תדע להיות שם בכל שלב
אסתר
את צודקת במאה אחוז.
למרות שעל דרך מסוימת הייתי מעדיף לוותר, אבל כנראה שלא הייתה לי ממש ברירה…
תודה רבה.
טומי,
לכל אחד יש את הדרך שאותה הוא צריך לעבור…
לכל תחנה בדרך יש את הסיבה שלה,
שבסופה אנחנו נמצאים היכן שאנחנו,
כאן ועכשיו….
אני באופן אישי, הצלחתי להתחבר לכל אחד מהימים….
טלי, קודם כל תודה רבה על התגובה.
מצד אחד אני מסכים איתך שלכל תחנה בדרך יש את הסיבה שלה.
מצד שני כמו שכתבתי לאתי, על תחנות מסוימות בדרך בהחלט הייתי מוכן לוותר…