כנראה שאני באמת חולה

כנראה שאני באמת חולה, רעדתי מקור כל הלילה. אם התכסיתי כל הלילה, זה אומר שאני ממש חולה. ולא, לא סתם התכסיתי בסדין, אלא התכסיתי בשמיכה שלך אז אני בהחלט חולה. לצערי הרב האף שלי סתום אז לא זכיתי ליהנות מהריח שלך שאופף את השמיכה, אולי הריח היה עוזר לי להבריא…

הביקור אצל הרופא נתן את צפירת ההרגעה לפחות להפעם. אפשר לצאת מהמקלטים, מהחדרים האטומים, להוריד את המסכות ולחזור לשגרה. לא מדובר בשפעת החזירים, או כמו שקוראים לה הרופאים "שפעת 2009".

במרבית ימיי חיי לא הייתה לצידי מישהי אכפתית, מישהי שתדאג, שתתמוך, שתעזור. לא בימים שהייתי חולה וגם לא סתם בימים הקשים שעברתי. עכשיו הכל שונה, עכשיו יש אותך. אפילו שהמרחק הפיזי/גיאוגראפי בינינו כרגע הוא גדול, את דואגת, את תומכת, את אכפתית ואת בהחלט עוזרת. גם עוזרת לי להבריא יותר מהר וגם עוזרת לי עם הקשיים שאיתם אני מתמודד. את איתי בלב וזה יותר מהכל, בדיוק כמו שאני איתך בלב בקשיים שלך וזה הכי חשוב.

חצי שנה, זה לא הולך ברגל, זה כבר פרק זמן משמעותי. חצי שנה של ביחד, של בילויים משותפים, הנאות, טיולים, חגים ועוד דברים רבים ומהנים. וכמובן גם נפילות, משברים ודברים פחות נעימים, שעברנו אחד עם השני. אבל מעל הכל יש את הדבר הכי משמעותי בכל התקופה הזאת וזו האהבה הגדולה שלנו. כנראה שאני באמת חולה, חולה אהבה…