• Facebook
גולות
  • גולות
  • אודות גולות
  • בלוגולות
    • חתונה אזרחית בישראל
      • טקס החתונה האזרחית שלנו
      • חתונה אזרחית – מהן האפשרויות בישראל?
    • קיבוץ נחל עוז
    • גולות
    • ביקורות מוזיקה
    • אקטואליה/פוליטיקה
    • צרכנות חכמה ונבונה
    • פרהיסטוריה
  • קיבוץ נחל עוז
  • נישואים אזרחיים בישראל
    • טקס הנישואים האזרחיים שלנו
    • נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל?
  • ביקורות מוזיקה
  • צרו קשר
  • גולות
  • אודות גולות
  • בלוגולות
    • חתונה אזרחית בישראל
      • טקס החתונה האזרחית שלנו
      • חתונה אזרחית – מהן האפשרויות בישראל?
    • קיבוץ נחל עוז
    • גולות
    • ביקורות מוזיקה
    • אקטואליה/פוליטיקה
    • צרכנות חכמה ונבונה
    • פרהיסטוריה
  • קיבוץ נחל עוז
  • נישואים אזרחיים בישראל
    • טקס הנישואים האזרחיים שלנו
    • נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל?
  • ביקורות מוזיקה
  • צרו קשר
גולות
  • גולות
  • אודות גולות
  • בלוגולות
    • חתונה אזרחית בישראל
      • טקס החתונה האזרחית שלנו
      • חתונה אזרחית – מהן האפשרויות בישראל?
    • קיבוץ נחל עוז
    • גולות
    • ביקורות מוזיקה
    • אקטואליה/פוליטיקה
    • צרכנות חכמה ונבונה
    • פרהיסטוריה
  • קיבוץ נחל עוז
  • נישואים אזרחיים בישראל
    • טקס הנישואים האזרחיים שלנו
    • נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל?
  • ביקורות מוזיקה
  • צרו קשר
  • גולות
  • אודות גולות
  • בלוגולות
    • חתונה אזרחית בישראל
      • טקס החתונה האזרחית שלנו
      • חתונה אזרחית – מהן האפשרויות בישראל?
    • קיבוץ נחל עוז
    • גולות
    • ביקורות מוזיקה
    • אקטואליה/פוליטיקה
    • צרכנות חכמה ונבונה
    • פרהיסטוריה
  • קיבוץ נחל עוז
  • נישואים אזרחיים בישראל
    • טקס הנישואים האזרחיים שלנו
    • נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל?
  • ביקורות מוזיקה
  • צרו קשר

היהודים כבשו את קיסריה, שוב

8 ביולי 2011 17:17 2 תגובות Tom

להקת היהודים

את קיסריה בנה הורדוס ומאז היא נכבשה פעמים רבות בידי מנהיגים רבים. אם מישהו היה מספר להורדוס לפני קצת יותר מ-2,000 שנים שבסופו של דבר קיסריה תיכבש על ידי להקת היהודים אני בספק אם הוא בכלל היה מקים את קיסריה. אבל אתמול זה קרה, אתמול להקת היהודים כבשה את קיסריה, שוב.

ההתרגשות עבורנו החלה כבר בדרך להופעה. שום דבר לא הצליח לפגום בהתלהבות שלנו מהחזרה לקיסריה פחות משנה אחרי הפעם הראשונה. שעתיים של נסיעה בפקקים והרדיו בשלו ממשיך לנגן שלמה ארצי, ריטה, קובי פרץ וחבריהם. גם אחרי כמעט 20 שנים, כיבוש לבבות של עשרות אלפי מעריצים, מאות הופעות מפוצצות ומכירת עשרות אלפי עותקים מהאלבומים, עדיין לא משדרים כמעט שירים של היהודים ברדיו, אפילו שהם ממלאים בפעם השנייה את קיסריה. רק תחשבו מה קרה יום קודם לכן ברדיו כאשר עומר אדם (מי?) הופיע בקיסריה…

הגענו לקיסריה וכלום לא השתנה, זה ממש הרגיש כאילו חזרנו הביתה. מה שאותי בעיקר הפתיע זו ההתרגשות והציפייה שלי, שלא נפלה מזו שהייתה לפני הפעם הראשונה בקיסריה. לפני ההופעה פגשנו עורך דין מאוד בכיר שמטפל בעניינים שונים של המשפחה, באותו רגע הבנתי שאכן כיבוש קיסריה על ידי היהודים הושלם.

 

להקת היהודים

 

ההופעה התחילה בטירוף, אורית, תום ושאר החברים לא נתנו לקהל רגע אחד של מנוחה ואפילו לא שנייה להתחמם, ישר פעמון מלחמה לתוך הוריד. לקהל לא היה נעים להתחיל להשתולל כבר בשיר הראשון, אז כולם חיכו, אבל לא יותר מדי. השיר השני הגיע וקיסריה הייתה באוויר, אנשי האבטחה נראו חסרי אונים וגם תגבורת של המשטרה לא הצליחה לעצור את השיגעון שהלך שם.

בחברת האבטחה כנראה לא הבינו שהקהל של להקת היהודים הוא קהל אחר, זה לא הערסיאדה של קובי פרץ או עומר אדם. ולכן המאבטחים השתוללו כאילו הם אחרוני השוטרים של מג"ב בפעילות נגד מפגינים פלסטינים. זה היה די מבזה, הם דחפו, צעקו והתנהגו בברבריות לא מוסברת. הם לא ידעו שהקהל של היהודים זה לא קהל שיכול לשבת בהופעות, זה קהל שבא ליהנות, להתפרק ולרקוד והכל מאהבה. מזל שלא היו להם אלות…

ההופעה הייתה מדהימה, לא היה רגע מת אחד במשך שעתיים וחצי. כמו בכל הופעה תום פטרובר ואורית שחף סחפו את הקהל בקולותיהם המופלאים, התופים של יהב ליפינסקי הלמו וכל אחד הרגיש את הדפיקות בליבו, הגיטרות של עמרי אגמון וגיא באר ניסרו כמו שצריך, הבס של ניר מימון השתלב כמו תמיד בצורה המדויקת והקלידים של רועי זוארץ נשמעו בדיוק כמו הקלידים של קודמיו.

 

 

לא נעים לי להודות, אבל אם ההופעה הראשונה של היהודים בקיסריה הייתה מושלמת, ההופעה הזאת עלתה עליה בכמה דרגות. מסתבר שלא צריך הפתעות, לא צריך אירוחים דוגמת שלום חנוך, לא צריך נזירים ולא שירים אקוסטיים. ההפתעה הכי גדולה וטובה שיכולה להיות בהופעה של היהודים היא ההופעה עצמה ועדיף שתהיה חשמלית, וזאת בעצם לא הפתעה, תמיד אתה יודע שהם יתנו מעצמם מאתיים אחוז על הבמה.

ובכל זאת גם הפתעה קטנה/גדולה הייתה, שני שירים אקוסטיים על במה נוספת שמוקמה בתוך הקהל. ואם כן צריך הפתעה, אז זאת בדיוק ההפתעה המושלמת. בכל הופעה מרגישים שהיהודים קרובים לקהל ומחוברים אליו כמו תינוק לאימו. גם במועדונים קטנים, גם בהופעות גדולות, תמיד הקרבה והחום מרגישים אותו דבר. ובכל זאת הירידה לקהל וההופעה בתוכו השלימה והעצימה עוד יותר את התחושות הללו.

באותם רגעים נדהמתי לראות את אחת הסדרניות (כבת 60 לערך) שבמהלך כל ההופעה נראתה זעופה וניסתה להשליט סדר מתקרבת לבמה, מחייכת כולה מאושר, שרה ורוקדת עם הלהקה. בשלב מסוים היא שלפה מתיקה את הטלפון הנייד ורצתה לצלם את הלהקה בוידיאו ולהנציח את אותם רגעי קסם, אך ברגע שקלטה שברשותה נוקיה 3100 ראיתי לשנייה עצבות על פניה, שחלפה מיד.

בשבילנו ההופעה הזאת הייתה בדיוק במקום והיא הייתה מושלמת לחלוטין. אחרי תקופה לא פשוטה שעוברת עלינו היינו חייבים את ההתפרקות הזאת, ואוי איזו התפרקות מופלאה זאת הייתה. כל שיר היה במקום, כל חיבוק ונגיעה הרגישה כאילו אנחנו אחד, שוב היהודים הצליחו למלא את המצברים שלי ואני בטוח שגם את שלך.

הדמעות הציפו אותי במהלך כל ההופעה, מהפתיחה האדירה עם פעמון מלחמה, דרך הריגוש האינסופי של אצלך בעולם וכלה בעוד ארון אחד שמפיל אותי כל פעם מחדש. יש אנשים שלא חווים עוצמות רגש במהלך כל חייהם כמו שאני ובוודאי גם אחרים חווים בהופעה אחת של היהודים.

 

להקת היהודים

 

במרבית ההופעה רקדתי, קפצתי והשתוללתי כשגבי אל הבמה ופניי אל עבר הקהל. פשוט לא האמנתי שאני שוב בקיסריה מפוצצת והקהל נמצא בכזאת אקסטזה ועל הבמה לא מופיע שלמה, מי? ולא קובי, מי? וגם לא ריטה, מי? אלא תום פטרובר ואורית שחף המנהיגים הבלתי מעורערים של הרוק הישראלי וגם המוזיקה הישראלית.

בשורה התחתונה שום דבר לא הצליח להרוס לנו את ההופעה, כי היא הייתה הרבה יותר ממושלמת. לא הפקקים בדרך, לא הרדיו שממשיך להתעלם, לא המאבטחים שאיבדו כל שליטה ורסן, שום דבר. כשאני בהופעה של היהודים, איתך, שום דבר לא יכול לקלקל. את האהבה הבלתי מעורערת שלי והיהודים הם אלה שגרמו לאהבה שלנו לקרום עור וגידים, והם ימשיכו ללוות אותנו ואת האהבה שלנו לעד.

אני חולם המון, אבל בדרך כלל לא זוכר את החלומות שלי. הבוקר כשקמתי זכרתי גם זכרתי את מה שחלמתי בלילה. חבל שהצלחתי לישון רק חמש שעות, כי הצלחתי לחוות רק שתי הופעות של היהודים במהלך הלילה. עבור כולם ההופעה נמשכה שעתיים וחצי, אני זכיתי לשלוש הופעות של היהודים הלילה שנמשכו שבע וחצי שעות של שכרון חושים. אני בטוח שעוד אזכה בעתיד להרבה ריגושים מהסוג הזה.

עבורי ההופעה הזאת תיזכר כהופעה הגדולה והטובה ביותר שהייתי בה מאז ומעולם, גם של היהודים וגם בכלל. אבל כמו שכבר כתבתי בעבר זאת רק עוד פסגה בדרך של הלהקה האדירה הזאת, ומעבר לפסגה הזאת נמצאת אחת עוד יותר גבוהה. אני עדיין בטוח, כמו אחרי הפעם הראשונה בקיסריה, שעוד ניפגש בפארק הירקון…

 

להקת היהודים בהופעה בקיסריה

 

להקת היהודים בקיסריה

 

*קרדיט ענק לספיר בן עמי, על צילום ועריכת התמונות ועל שהסכימה לשתפן כאן.

 

 

 

אהבה אורית שחף אמפי קיסריה אמפיתיאטרון קיסריה אנשים אצלך בעולם ביקורת הופעה ביקורת על ההופעה של היהודים בקיסריה בית בלוג בלוג אישי בלוג על אהבה בלוג על החיים בלוג על זוגיות גיא באר דמעות ההופעה הכי טובה בקיסריה הופעה הופעה של היהודים הופעות הורדוס היהודים זוגיות חיבוק חלומות יהב ליפינסקי כיבוש קיסריה לב להקת היהודים מוזיקה מוסיקה משפחה ניר מימון נשמה ספיר בן עמי עוד ארון אחד עומר אדם עמרי אגמון פוסט פעמון מלחמה קובי פרץ קיסריה רגש רגשות רועי זוארץ ריטה שלום חנוך שלמה ארצי תום פטרובר תחושה
« הקודם
הבא »
2 תגובות
  1. אורי 19 ביולי 2011 בשעה 19:59 הגב

    נהנתי מאוד לקרוא את המאמר.
    לצערי הרב לא יכולתי להגיע להופעה כי החברים שלי (אלה שמבינים במוזיקה) היו באילת ואני לא יכול להגיע לקיסריה לבד. עד עכשיו הייתי בהופעה אחת של היהודים באמפי ונהנתי במשך השעתיים ההם כמו שלא נהנתי בכל החיים שלי. קפצתי השתוללתי ורקדתי כמו מטורף כשאנשים מסביבי מסתכלים ולא מבינים מה עובר עליי.
    לצערי הרב היהודים לא ניגנו את פעמון מלחמה באמפי וכששמעתי שזה השיר שהם פתחו איתו בקיסריה פשוט הרגשתי רצון להתאבד. החלום שלי הוא להיות בהופעה חשמלית של היהודים עם פעמון מלחמה ואני הולך להגשים את אותו בקרוב.

  2. Tom 19 ביולי 2011 בשעה 20:04 הגב

    אורי, תודה על תגובתך.
    אני שמח שנהנית מהדברים שכתבתי. האמן לי שניתן להגיע להופעה של היהודים לבד, אני בטוח שעדיין היית נהנה. בכל מקרה, אני מאחל לך שתגשים את החלום בקרוב, הם בטוח ינגנו את השיר שוב באחת ההופעות הקרובות.

השארת תגובה

ביטול

פוסטים אחרונים
  • מבצע עלות השחר – יומן מסע מקיבוץ נחל עוז, עוטף עזה 6 באוגוסט 2022
  • מלחמת שומר החומות – מיומנו של פליט מעוטף עזה 6 במאי 2022
  • נחל עוז – הקיבוץ, הבית האהבה (או המסע הביתה לקיבוץ נחל עוז) 2 באוגוסט 2019
  • קיבוץ נחל עוז זה הלב: מצאתי את מה שחיפשתי ואני לא מתכוון להישבר 1 ביולי 2019
  • חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל? 17 באוקטובר 2017
  • כוכב קולנוע – חמש עשרה דקות של תהילה 13 באוקטובר 2017
  • חצי מהחיים – להקת היהודים חוגגת 20 שנות פעילות 29 בספטמבר 2015
  • טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים 23 באוקטובר 2013
  • הוט מובייל? נוט מובייל! 12 בספטמבר 2012
  • יום הולדת, יום שישי ה-13: פחד מוות 18 באפריל 2012
תגובות אחרונות
  • מעין בר-אל על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • Tom על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • Tom על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • מעין בר-אל על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • מעין על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • יובל רויטמן על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • Tom על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • יובל רויטמן על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • אביחי על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • Tom על טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
אודות גולות

תיעוד של רגעים קטנים וגדולים כאחד. חוויות, מחשבות, רגשות וסתם הגיגים. את הקטעים החדשים תמצאו בקטגוריה 'גולות'. בקטגוריה 'פרהיסטוריה' אפשר למצוא דברים שכתבנו מתחילת 2006 ועד להקמתו של אתר זה. בקטגוריה 'אקטואליה/פוליטיקה' תמצאו הגיגים ומחשבות על פוליטיקה ואקטואליה. ובקטגוריה 'טום לא פראייר – צרכנות חכמה ונבונה' ישנם סיפורים על חוויות שירות - קטעים על שירות לקוי וגם חוויות שירות שהשאירו בי טעם של עוד.

קטגוריות
  • אקטואליה/פוליטיקה (8)
  • ביקורות מוזיקה (7)
  • גולות (21)
  • חתונה חילונית אזרחית ונישואים אזרחיים בישראל (2)
  • פרהיסטוריה (24)
  • צרכנות חכמה ונבונה (3)
  • קיבוץ נחל עוז (5)
ארכיונים
מאי 2025
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
« אוג    
קישורים
  • בניית אתרים
  • מיתוג ועיצוב גרפי
  • עיצוב לוגו
  • תמ"א 38
תגיות
אהבה אורית שחף אנשים בית בלוג בלוג אישי בלוג על אהבה בלוג על החיים בלוג על זוגיות געגוע הופעה הופעות היהודים הצלחה הקיבוץ זוגיות חיבוק חיים חלומות טילים ישראל כתיבה לב לילה מבצע צוק איתן מוזיקה מוסיקה מחשבה מחשבות מלחמה מלחמת צוק איתן משפחה נוף נחל עוז נשמה פוסט צבע אדום קיבוץ קיבוץ נחל עוז קיבוצניק רגש רגשות רקטות שמחה תום פטרובר
ארכיונים
פוסטים שיעניינו אותך
  • 11 ביולי 2010 16:56 עוד פסגה אחת
  • 17 באוקטובר 2017 15:39 חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל?
  • 29 באוקטובר 2010 14:23 גשם, רד כבר גשם
  • 12 בספטמבר 2012 21:51 הוט מובייל? נוט מובייל!
  • 18 באפריל 2012 18:21 יום הולדת, יום שישי ה-13: פחד מוות
  • 14 באפריל 2012 17:10 הדשא של הקיבוץ ירוק יותר
  • 1 ביולי 2019 6:44 קיבוץ נחל עוז זה הלב: מצאתי את מה שחיפשתי ואני לא מתכוון להישבר
  • 23 באוקטובר 2013 12:36 טקס החתונה האזרחית שלנו – נישואים אזרחיים
  • 22 במרץ 2011 11:39 אנסי קצב
  • 13 באפריל 2011 14:54 יום טום
כל הזכויות שמורות 2014 © גולות
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס