רשת האינטרנט הביאה איתה המון דברים נפלאים: גישה למידע אין סופי, יכולת לתקשר עם חברים ומכרים מכל העולם בקלות ובעלות אפסית, אפשרות להכיר חברים חדשים, ליצור קשרים עסקיים, לקדם עסקים פרטיים ועוד. אך בנוסף ישנן גם לא מעט רעות חולות שהתפתחו עם השנים, אחת מהן היא כמובן דואר הזבל.

חברות, עסקים קטנים וגם סתם אנשים פרטיים אוהבים לשלוח דואר לרשימות תפוצה ענקיות, בעיקר עם הצעות לרכישת שרות או מוצר מסוים. כל זאת כמובן ללא בקשה או אישור מפורש מצידם של אותם נמענים.

עם השנים התפתחה חקיקה המותאמת לשינויים הטכנולוגיים המתקדמים, בדגש על רשת האינטרנט. אחד החוקים הטובים והחשובים שחוקקו הוא חוק דואר הזבל (ספאם). ביום 27/5/2008, התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית התיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בו אישרה הממשלה את הצעת החוק האוסרת על גופים מסחריים לשלוח דואר זבל.

החוק קובע מפורשות כי "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען". בנוסף, החוק קובע כי מדובר בעוולה אזרחית, המאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק, בשיעור של עד 1,000 שקל בגין כל דבר פרסומת שנשלח בניגוד לחוק. כמו כן, הפרה של חוק דואר הזבל הינה גם עבירה פלילית, אשר חושפת את השולחים לקנס כספי גבוה הקבוע בחוק העונשין הישראלי.

ולמרות החקיקה חברות ועסקים רבים ממשיכים לזלזל בחוקים ובאזרחים ועדיין שולחים ספאם. הבעיה היא שמרבית האזרחים אדישים או שלא מספיק מכירים את החוק האוסר על שליחת דואר זבל ולכן לא מתלוננים כלפי אותם גופים, עסקים וחברות.

בתאריך 06/03/2011 בשעה 04:07 שוגרה אליי הודעת דואר אלקטרוני מהאתר 'dday' (מקבוצת 'דפי זהב'). כעבור מספר שעות בתאריך 07/03/2011 בשעה 16:33 שוגר אליי מייל נוסף מאותו אתר. כמובן שאותן שתי הודעות דואר אלקטרוני נשלחו לכתובת המייל שלי ללא כל הסכמה מפורשת לכך מצידי.

בפנייה שביצעתי מיד באותו ערב לאתר ולקבוצת 'דפי זהב' ביקשתי להפסיק כל משלוח של דואר זבל אליי מצידם, התרעתי בפניהם על כך שהם עוברים על חוקי מדינת ישראל ועל חוק הספאם והודעתי כי במידה ולא אקבל פיצוי מהם אפנה לבית המשפט.

בתחילה ניסו להתנער מפנייתי בקבוצת 'דפי זהב' וניסו לספר לי שאני רשום לאתר אחר של הקבוצה ('Weekend') ולכן הם יכולים עכשיו להציף את תיבת הדואר האלקטרוני שלי בדואר זבל פרסומי מכל אתר שבבעלותם. כמובן שדברים אלה נוגדים את הוראת החוק הברור, הבהיר והמפורש.

לא ויתרתי לאתר ולקבוצת דפי זהב ולאחר מספר ימים, כאשר הם הבינו שמי שעומד מולם הוא לא פראייר הם הודיעו לי שיפצו אותי כפי שדרשתי. ואכן לאחר כמה ימים הגיע לביתי צ'ק מחברת 'זאפ מחשוב בע"מ' על סך 250 שקלים ועליו כתוב "החזר בגין פיצוי שליחות חומר פרסומי"

אל תוותרו לכל אותם גופים וחברות ששולחים אליכם דואר זבל, עמדו על זכותכם החוקית לבחור ממי לקבל חומר פרסומי וממי לא, ובמידה ואתם נתקלים בחברה שמזלזלת בכם ובחוק בצורה כה ברורה ובוטה, אל תהססו לפנות לאותה חברה וגם לבית המשפט.

קיבלתם דואר זבל, אתם צריכים עזרה או טיפים בהתמודדות עם מצבים דומים – לחצו כאן

הפוסט דואר זבל? לא בבית ספרנו! הופיע ראשון בגולות

מתנחלי איתמר היקרים ותמר פוגל,

ליבי איתכם ואני משתתף בצערכם, מי ייתן ולא תדעו עוד צער לעולם. רצח הינו דבר מתועב וכמובן שרצח ילדים הוא שפל המדרגה. הרוצחים אינם בני אנוש, יש להוקיע אותם ולמצות איתם את הדין.

ולמרות זאת וגם בלי קשר אני קורא לכם לחזור הביתה, לישראל. אנחנו מחבקים אתכם, אבל רוצים וצריכים שתהיו קרובים אלינו. הגיע הזמן שמישהו יהיה מספיק אמיץ לומר לכם שתפקידכם ההיסטורי הסתיים. ממשלות ישראל בצעד לא חכם (יש כמובן שיחלקו עליי) שלחו אתכם לשליחות מסוימת, אך כל שליחות מגיעה סופה.

היום אתם תקועים לנו וגם לפלסטינים כמו עצם בגרון. אתם מוקפים בכפרים פלסטינים דוגמת עקראבה, ביתא ועוורתא במקום להיות מוקפים בערים, כפרים, קיבוצים ומושבים שרוצים בכם. שלא יספרו לנו ולכם סיפורים, מדינת ישראל מספיק גדולה בשביל למצוא לכם פתרונות דיור חלופיים ובטוחים בהרבה. בין אם במרכז הארץ ובין אם במקומות אחרים, כמו הנגב למשל.

אתם ושאר חבריכם מהווים מכשול אמיתי לשלום וגם לכך לא תוכלו להתכחש. שלושה ראשי ממשלה בעבר (ביבי, ברק ואולמרט) עמדו על סף חתימת הסכמי שלום ונסוגו רק ברגע האחרון. וזאת בגלל שאתם ושאר מתנחלי יהודה ושומרון מחזיקים אותם במקום הזה שכל לחיצה קטנה עליו עלולה מאוד לכאוב.

היישוב שלכם הוקם בשנת 1984, העולם אז היה אחר לגמרי. העולם התקדם, השתנה, התפתח ורק בנושא ההתנחלויות אנחנו דורכים במקום ומתעקשים כאילו הן מצילות אותנו מכל רעה ופגע.

בשנת 1984 עדיין לא היה אינטרנט ובטח שאף אחד אז לא חשב על שירותים כמו פייסבוק וגוגל. אנשים חיו חיים אחרים, ולכן בין היתר שלחו אתכם אז להקים את איתמר. המלחמות היו שונות, אמצעי הלחימה היו פחות מתוחכמים ולטענת אלה ששלחו אתכם לשם, אתם הייתם חלק מהמלחמה באויב. במילים שלי אפשר להגיד ששלחו אתכם לשם כדי להיות מגן אנושי.

הבעיה היא שהמציאות בהחלט הפכה אתכם למגן אנושי ואתם פעם אחר פעם חווים זאת על בשרכם. ולמרות שאתם מגן אנושי אתם לא באמת מגנים על תושבי ישראל מכיוון שהמפגעים מגיעים גם לכאן ובטח ובטח שהרקטות והטילים שלהם מגיעים.

אם היה לנו ראש ממשלה אמיץ, הוא היה אומר לתמר פוגל את האמת. הוא היה אומר לה שהגיע הזמן לעזוב את ההתנחלות ולעבור לגור במדינת ישראל. אבל היא חונכה בצורה פנאטית מסוימת ובגיל 12 במקום להתאבל ולחוות את הכאב העצום שהיא חווה בפרטיות, היא מדברת בסיסמאות ששמעה מיום היוולדה. וביבי נתניהו עונה לה על הצרכים ומבטיח לבנות עוד בהתנחלויות, כאשר בתוך מדינת ישראל הוא לא טורח לבנות מספיק כדי שמחירי הדיור יגיעו לאיזושהי נקודה של שפיות.

תמר פוגל חוותה כאב שאף אחד לא יכול אפילו להבין ולתאר. הילדה הקטנה הזאת מתחילה התמודדות קשה שתימשך במשך כל ימי חייה. הגיע הזמן שמישהו ישים לדברים הללו סוף כדי שתמר פוגל תהיה הגיבורה האחרונה.

ובנייה של עוד התנחלויות לא תועיל, כמו שהטלת עוצר על כפרים פלסטינים וחיפוש מבית לבית לא תעזור. אנחנו רק מגבירים את השנאה כלפינו ולא רחוק היום בו הפלסטינים יתקוממו כמו המצרים, הטוניסאים והלובים. אז לתושבי איתמר ושאר חבריהם המתנחלים לא תהיה ברירה והם ינוסו על נפשותיהם ויתחננו למדינת ישראל שתקבל אותם לחיקה.

מצער אותי מאוד שבשנת 2011 בחלקים מסוימים במדינת ישראל (למרות שחלקם אפילו לא שייכים לישראל מבחינת חוקיה) קדושת האדמה גוברת על קדושת החיים. במקום לקדש ערכים של שלום, אחווה ואהבה מקדשים שם את המקום ואת האדמה וחבל. לאדמה היום אין כבר כמעט ערך, אוטוטו שתי המדינות הגדולות בעולם יהיו פייסבוק וגוגל, איתמר תהיה עוד מקום נידח על המפה שבקרוב לאף אחד לא יהיה באמת אכפת ממנו.

הפוסט מכתב למתנחלי איתמר ותמר פוגל הופיע ראשון בגולות