יש משהו מפחיד בלילה, לפחות בעיני. אתה נמצא בחוסר שליטה מוחלט, חוסר ידיעה, אין לך מושג באמת מה קורה באותן שעות. זה כביכול אתה, אבל זה לא ממש אתה. אתה לא קובע כמה זמן תישן, מתי תירדם, אם תתעורר באמצע הלילה או לא, ובעיקר – האם ועל מה תחלום.

ויש עוד משהו קטן ומפחיד קצת בלילה, אתה תמיד יודע איך אתה נכנס אליו, אך אף פעם לא יודע איך תצא ממנו. אמנם מבחינה סטטיסטית, כמעט תמיד אתה תצא ממנו כמו שנכנסת אליו. אבל תמיד קיים הסיכוי, או הסיכון, גם אם המינימאלי ביותר – שלא תצא ממנו, שלא תתעורר…

שינה תמיד הייתה אצלי נושא מהותי, אבל אני לא חושב שאובססיבי כמו אצל רבים אחרים (ואולי כן, כי בכל זאת אני חופר עליה עכשיו קטע שלם). פעם, לפחות עד כמה שאני מצליח לזכור, אהבתי לישון הרבה. בשבתות הצלחתי לעיתים לקום אפילו בשעות הצהריים ואני חושב שאהבתי את זה.

אבל אז משהו השתנה, אני לא זוכר מתי, אני לא יודע לשים את האצבע על נקודת הזמן בה זה קרה, אבל פתאום התחלתי להרגיש שאם אני ישן, אני מפסיד משהו. בעקבות זאת צמצמתי במודע באופן משמעותי את שעות השינה שלי והשתדלתי להחזיק את עצמי ערני כמה שיותר.

אחר כך חוויתי תקופה ארוכה של בעיות שינה רציניות מאוד. בעיות שבעיקר הפריעו לי להירדם, שזה בכלל הציק. כי לשכב במיטה, בלי להצליח להירדם, זה אפילו בזבוז גדול יותר מאשר לישון. מעבר לכך שזה פשוט עלול לשגע ולהטריף אותך. ואני כבר לא מדבר על ההתעוררויות הרבות במהלך הלילה.

בשנים האחרונות, כאשר בעיית השינה הסתדרה (או שלא?) נראה לי שסתם התרגלתי לקום מוקדם. בעיקר נכון הדבר לגבי שבתות, אז אני יכול לישון כביכול כמה שאני רוצה, אבל זה ממש לא קורה. בשבת אני מתעורר בשעות שרק הכלבים והזקנים שיוצאים להליכה בים מתעוררים.

ועכשיו אני תוהה, האם כל הסימפטומים שלי בעניין השינה, במהלך השנים, נובעים ממה שכתבתי בתחילתו של קטע זה? אולי בכלל כל הרומן המוזר שלי עם השינה קשור בדבר המפחיד הזה שיש בלילה, בחוסר הידיעה מה קורה שם ואם בכלל אצא מזה? בחיים?

ועוד דבר קטן, שלי באופן אישי הוא מאוד מוזר – מצד אחד יש בעיני משהו מפחיד בלילה, קיים החשש שלא אתעורר. אבל מהצד השני, אני אומר: אם כבר למות, אז למות בלילה, תוך כדי שינה. כשאמות, אני לא רוצה לסבול, אני מעדיף ללכת לישון ופשוט לא להתעורר, בלי כאבים ובלי דרמות מיותרות. אז השאלה היא, האם באמת יש משהו מפחיד בלילה?

הפוסט יש משהו מפחיד בלילה הופיע ראשון בגולות

לפני משהו כמו 5 שנים הגעתי לשחף הביתה. היו אצלו בבית כמה גורים, אבל לשנייה לא הייתה לי התלבטות במי לבחור. האמת היא שלא אני בחרתי, אתה היית זה שבחר. מכולם אתה היחיד שישר בא אליי והתיישב עליי. באותו הרגע הבנתי שאני ואתה מבינים אחד את השני והחלטתי שאתה חוזר איתי הביתה. היית החתול הכי יפה, הכי שובב, הכי מקסים, הכי מתוק וגם הכי שחור.

5 שנים היינו יחד, לא נפרדנו לרגע. בכל לילה הלכת לישון מכורבל עליי ובכל בוקר קמת איתי, עזרת לי להתארגן לעבודה ואז כמובן חזרת לישון. עברנו המון ביחד, אני יודע שגרמתי לך ללא מעט אושר, כמו שאתה גרמת לי. ברגעים הכי קשים שלי אתה היית הכי קרוב אליי, אתה באת אליי כשבכיתי, התחככת בי, התלטפת וידעת להרגיע אותי ולתת לי את התחושה שהכל יהיה בסדר ואנחנו נעבור את כל הקשיים יחדיו.

היית שובב, עשית הרבה שטויות, אבל תמיד ידעתי לסלוח לך, כי היית הכי חמוד בעולם וידעתי שאתה לא עושה את זה מתוך רוע. את החיוך על הפנים שלך תמיד ראיתי, תמיד הרגשתי את האהבה שלך אליי, תמיד ידעתי שלא משנה מה יהיה אתה תחכה לי ליד הדלת כשאחזור הביתה ותתגעגע אליי כשאצא מהבית.

אני מקווה מאוד שאתה מבין את הצעד שעשינו, אני מקווה שאתה יודע שלא הייתה לנו ברירה. כל לילה אני הולך לישון בתקווה שאיפה שאתה נמצא עכשיו טוב לך ואתה מאושר. אני מאוד מקווה שאתה לא כועס עליי או מאוכזב ממני ושאתה עדיין זוכר אותי ואוהב אותי כמו שאני אוהב אותך. אני מודה לך על השנים הארוכות שהיינו יחד, שנים בהם נתת לי ליהנות ממך ונתת לי אהבה שלא הייתה תלויה בדבר. אני יודע שגם לך היה טוב ואם רק הייתי יכול זה היה נמשך לעד.

לעולם לא אשכח את הנסיעה האחרונה שלנו יחד, את היללות החרישיות שלך בדרך, יללות מעטות, כאילו כבר הבנת מה הולך לקרות. כשעצרנו בתחנת הדלק זה היה ממש קשה, בפעם האחרונה הצלחנו להביט אחד לשני בעיניים, בחיי שלא פספסתי את הדמעות שלך והן קרעו לי את הלב. כשהגענו לירון הרגשתי את הפחד שלך, את החשש. למזלי כשחזרתי לבד לחדר הסכמת לבוא אליי, הרמתי אותך על הידיים ונתתי לך חיבוק אחד אחרון.

כולי תקווה שבימים שעברו מאז הצלחת להתאושש ולהתרגל וכבר טוב לך. אני דואג לך מאוד ורוצה שתהיה מאושר כמו שהיית איתי ואפילו יותר. עד שאני ואתה הכרנו לא האמנתי שאוכל אי פעם להרגיש ככה, לפני למעלה מ-5 שנים לא חשבתי שאצליח להתחבר לחתול כמו שהצלחתי איתך, היום אני יכול להגיד בלי להתבייש שאני אוהב אותך הוגו, מתגעגע אליך ולנצח אזכור אותך.

הפוסט הוגו, אני אוהב אותך! הופיע ראשון בגולות