כל מי שמכיר אותי יודע שאני וחגים זה כמו שני קווים מקבילים, לעולם אנחנו לא נפגשים. חגים מעולם לא דיברו אליי ואף פעם לא ששתי ללכת לארוחות חג. את מנהגי החגים כמובן שאינני מקיים, אני לא מאמין בהם ואין סיכוי שזה ישתנה מתישהו בעתיד.

שנים שלא חגגתי שום חג באווירה משפחתית ביתית אמיתית. לא את ראש השנה, לא פסח ולא שום חג אחר. אמנם מדי פעם חגגתי חג מסוים באווירה חברית אוהבת או אווירה משפחתית מאוד מאוד מצומצמת, אבל לא מעבר לכך.

השנה אחגוג את הפסח באווירה משפחתית חמה ואוהבת. אחגוג את החג בקרב אנשים שבהחלט מעריכים ואוהבים אותי ורוצים שאהיה איתם. כמובן שזו לא תהיה חגיגה במובן הדתי של המילה, אבל זו תהיה חגיגה במובן הביתי וזה מה שבאמת חשוב לי. ומה שהכי חשוב זה להיות איתך בחג הזה ובכלל.

אני ממש לא לוקח את ההזמנה הזאת כמשהו מובן מאליו והיא מאוד מרגשת אותי. אני מאוד מעריך אותך על הרצון שאהיה עם המשפחה בחג ומאוד מעריך את המשפחה שכל כך רוצה שאהיה איתכם מסביב לשולחן.

בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות שאני מחכה ומצפה לחג שכבר יגיע. בפעם הראשונה מזה זמן רב ביותר שאני ממש מתרגש לקראת הפסח. שיעבור כבר השבוע הזה, נהיה סביב לשולחן ונחגוג יחד את החג. שני קווים מתמזגים, מאוחדים, מאוהבים ואוהבים.

הפוסט מה נשתנה הופיע ראשון בגולות