לכל אדם בעולם יש את היום המיוחד הזה, היום שהוא רק שלו. למרות שאותו יום ספציפי יכול להיות מיוחד לאנשים רבים, עבור כל אחד הייחוד הוא שונה והכי אישי. ולמי שעדיין לא הבין על מה אני מדבר, אז כמובן שעל יום ההולדת.

ובסתירה למה שכתבתי בפסקה הראשונה, למרות שלכל אדם יש יום הולדת אחד בשנה, לי יש שניים. ובכל אחד מימי ההולדת הללו אני נוהג לעשות מן סיכום ביניים, חשבון נפש עצמי של איפה הייתי לפני שנה, מה קרה מאז ולאן אני הולך.

ביום ההולדת הנוכחי אני יכול להכריז על הצלחות לא מבוטלות. על מציאת הנישה שלי בתחום התעסוקתי, על יציאה לדרך עצמאית. חלק מהדברים שקורים לנו בחיים קורים לנו באופן מקרי לחלוטין, אך הם מביאים איתם תובנות ומסקנות חשובות ביותר. בשנה האחרונה הבנתי כמה חשובה וטובה לי העצמאות.

אבל הדבר הכי חשוב שקרה לי בשנה האחרונה זה שהאהבה המשיכה לפרוח ולהתעצם כמו שאיחלתי לעצמי ולנו לפני שנה. שמצאתי את המקום שלי, את הפינה שלי, את הבית שלי שבו אני מרגיש הכי אהוב ורצוי, והכי נעים וחמים. האהבה שלנו תמיד תהיה קשורה ליום ההולדת שלי כי גם בעקבותיו היא פרצה לה. החום והאהבה שקיבלתי מהמשפחה שלי עטפו אותי וגרמו לי לשנה נפלאה גם כן, וכך גם החברים המופלאים שלי.

לשנה הקרובה אאחל לעצמי שהדרך שבחרתי בה תוביל אותי בדיוק למקום שאני מייחל. שהאהבה שלנו תמשיך לפרוח באותה מידה ושנמשיך להיות מאושרים יחד. וכמובן, איך אוכל לא לאחל לעצמי שהשנה האליפות תהיה בצבע הירוק הנכון.

אז יכול להיות שדן בן אמוץ נולד באותו תאריך, וסביר מאוד להניח שרודי פלר חוגג את יום הולדתו ה-51 אי שם בגרמניה או במקום אחר ברחבי הגלובוס, ייתכן בהחלט שגארי קספרוב עושה עם עצמו את סיכום 48 שנות חייו עד כה, והגיוני ביותר שגם קרלס פויול שמח ביום ההולדת ה-33 שלו למרות הסופר קלאסיקו שמצפה לו בשבת. אבל יום ההולדת שלי הוא הכי מיוחד, כי הוא שלי ורק שלי.

הפוסט יום טום הופיע ראשון בגולות

איך מתמודדים עם חברה דוגמת יס (yes) שמטרידה את מי שאינו לקוח שלה?

היו תקופות בהן הייתי מקבל שיחה פעם בחודש מהחברה והיו גם תקופות בהן הייתי זוכה לשיחות שלוש פעמים בשבוע. עובדות מסוימות של החברה כבר היו מזהות אותי ואומרות לי שדיברנו בעבר. לשאלתי, אם דיברנו בעבר ומסרתי לכן שאינני מעוניין וביקשתי להפסיק להתקשר אליי, הן כמובן לא ענו.

למרות כל ניסיונותיי לגרום לחברת Yes להפסיק את ההטרדות הטלפוניות, לא הצלחתי. גם פנייה שלי לפני כשנתיים למחלקת פניות הציבור של החברה נענתה בזלזול. ניסיתי אסטרטגיות שונות, משונות ומגוונות. לעיתים הייתי אומר בפשטות שאני לא מעוניין ומנתק את השיחה, בפעמים אחרות מסרתי שאני לקוח של חברת יס ובמקרים שונים עדכנתי את הנציגות שאין ברשותי טלוויזיה. אך שום דבר לא עזר וההטרדות רק הלכו והתגברו.

ככה גורמים לחברת יס (yes) להפסיק את ההטרדות!

בסופו של דבר לפני כארבעה חודשים החלטתי לשנות טקטיקה. בכל פעם שהתקשרו אליי מחברת יס זרמתי עם הנציגה והתחננתי שתתאם לי פגישה עם סוכן של החברה כי אני ממש רוצה לעזוב את חברת Hot. כמובן שבכל שיחה קבעתי פגישה לכתובת אחרת (פיקטיבית לחלוטין). הבנתי שרק כאשר אחזיר לחברת Yes באותו המטבע, הנושא ייפתר וההטרדות ייפסקו.

לאחר מספר פעמים שסוכנים הגיעו לכתובות שונות ובחברת הלוויין עדיין לא ירד האסימון, החלטתי שהגיע הזמן לנסח פנייה רצינית ביותר. מכתב ארוך ומפורט שטומן בחובו את כל השתלשלות העניינים נכתב על ידי ונשלח למחלקת פניות הציבור של חברת יס עם העתקים לשר התקשורת, מר משה כחלון, משרד התקשורת, המועצה לשידורי כבלים ולוויין והמועצה הישראלית לצרכנות.

בתחילה בחברת Yes חשבו שגם הפעם יוכלו לפתור אותי בתגובה לאקונית ולא עניינית. אך מהר מאוד הבהרתי להם שהפעם הם צריכים לבצע ניתוח ייסודי ולא לנסות לתת לי אקמול. לאחר התשובה הראשונית שהייתה מגוחכת הסברתי לחברת יס ששר התקשורת מכותב גם כן (אם הם לא שמו לב) ולכן הם לא יוכלו לשלוח אותי הלאה ללא פתרון הולם לבעיה, במילים אחרות אמרתי להם שטום לא פראייר וכדאי להם מאוד להתייחס אליי ברצינות.

אפשר להגיד לחברת יס (YES) לא (NO)!

לפני כחודשיים זכיתי לקבל שיחת טלפון ממנהלת מחלקת פניות הציבור של חברת יס, הגברת תמי מדזר, בכבודה ובעצמה. למרות כל ההתנהלות הקלוקלת של חברת Yes, חשוב לי לציין את הטיפול היעיל, האדיב והמסור של תמי מדזר. בשיחה עימה היא מסרה לי את הטלפון הישיר שלה וביקשה שבמידה והנושא לא ייפתר אפנה אליה ישירות. מאז אותה שיחה, לשמחתי לא שמעתי עוד מנציגיה של חברת יס.

אם אי פעם אשקול להצטרף לחברת יס זה יקרה בגלל הרצון שלי ולא בגלל שמיטל, שירה, עדן או עידן מחברת Yes יטרידו אותי טלפונית. אני הצלחתי להגיד לחברת יס – NO!

אם גם אתם נתקלתם בחוויות דומות עם חברת יס, או שאתם צריכים עזרה או טיפים בהתמודדות עם מצבים דומים – לחצו כאן

שתפו באהבה וזכו למצוות :)

הפוסט יס – חברה מטרידה הופיע ראשון בגולות

השעה 2:00 לפנות בוקר, שוב לא מצליח להירדם. זה קורה לי המון לאחרונה, כמעט בכל לילה. הקטע המוזר הוא שבמרבית המקרים אני פשוט לא עייף, או לפחות לא מרגיש עייף. בעיקר מדובר על השעות המאוחרות האלה בלילה, או המוקדמות בבוקר, תלוי איך מסתכלים על זה. הבעיה היא שלעיתים במהלך היום אני חש בעייפות הזאת שהלכה והצטברה לה בלי שנתבקשה לכך.

אני לידך במיטה, מביט עלייך ואת כל כך יפה ככה שאת ישנה את שנת היופי שלך. ברגעים מסוימים אני מקנא בך, מקנא ביכולת שלך לתרגם את העייפות לכדי הירדמות, שינה עמוקה. אני כל כך מקנא שממש בא לי להזדחל עמוק לתוך החלומות שלך, לצלול יחד איתך אל השקט של הלילה. אבל זה לא ממש הולך וכל שנותר לי זה להסתכל עלייך, לכתוב, ולקוות שהעייפות תחלחל גם אליי. שהעייפות תכריע אותי ואוכל להצטרף אלייך למסע הלילי הקסום שבטח עובר עכשיו על מוחך היפה.

הבעיה היא שבזמן האחרון כשאני כבר נרדם אני חולם. יותר נכון לומר שאני סובל מסיוטים. החלומות האלה רעים, החלומות האלה גורמים לי להתעורר שטוף זיעה. לילה אחד התעוררתי בחרדה איומה, בקושי הצלחתי להתנדנד בלי ליפול עד לשירותים, ומדובר על מרחק של שני מטר לכל היותר. ושם, שם בעודי עומד מול האסלה, הכל התפרץ, הכל התחיל לזרום, ההתרוקנות הזאת הייתה חייבת לבוא ובזכותה יכולתי לחזור לישון לידך, יכולתי לחזור אל תוך חלומך.

ועכשיו הכל כאן כל כך רגוע, שקט ושליו. הכלבים שלא מפסיקים לנבוח התעייפו ונרדמו. המטוסים שנוהגים להרעיד את החלונות שבו לבסיסם בשלום. הטנדרים, הג'יפים והטרקטורונים דוממו את מנועיהם. טאקי ופאברוטי נזרקו ונרדמו כל אחד בפינה שלו. ואפילו הציפורים לא מצייצות. כל כך שקט שמשב רוח הכי קליל שמעיף איזה עלה קטנטן או גרגיר אבק נשמע כל כך טוב וצלול ומפלח את האוויר. וזה כביכול הזמן הכי טוב למחשבות, הזמן המושלם כדי לצלול ולשקוע, המועד המתאים להתמודד עם כל מה שעולה, אבל שום דבר לא עולה, ממש ריק, ואקום.

מזל שיש לי את המקום הזה, מזל שאני איכשהו מצליח לבטא את עצמי בכתיבה. טוב שאני יכול לשפוך את כל מה שלא עולה וגם את המעט שבכל זאת מצליח לצוף דרך המקלדת. וכששוב אין מחשבות מסודרות וברורות במוחי אני מגניב את המבט לעברך. את נראית כל כך שלווה, כל כך רגועה. אני מקווה לפחות שהחלום שאת חולמת עכשיו עוזר לשנתך להיות ערבה ונעימה יותר. ולי נותרו שתי אופציות: להמשיך לתת דרור לפרץ המילים הלא ברור הזה ולהעלות אותן על המסך שניצב מולי. או להפנים שהשעה כבר 2:36 ולעשות את הדבר היחיד שיכול להרגיע אותי ולעזור לי להיכנס למוד של שינה.

אני אבחר באפשרות השנייה. אתנתק מהכתיבה, אקטע את חוט המחשבה שגם ככה הוא די קטוע ולא ברור. אחבק אותך, אתכרבל לתוכך, אלחש לתוך אוזנך שאני אוהב אותך, אנשק אותך בעדינות כדי לא לקטוע את החלום המתקתק שאת בטח חולמת עכשיו. אמשיך להסתכל עלייך, עד שאתעייף מספיק ואוכל לצלול לתוך המחשבות שלך, אל תוך החלום שלך, שם אני יודע שארגיש בטוח ונעים. מחר בבוקר תעזרי לי לבחור שם לקטע הלא ברור הזה…

השעה 07:15 והלילה הסתיים מוקדם מהצפוי, בקושי ארבע שעות שינה. את עדיין ישנה והיתרון שעכשיו יש כבר אור יום. את יפה כמו תמיד, עכשיו אני יכול להעביר את הזמן בהסתכלות על יופייך. המחשבות הן אותן מחשבות לא ברורות או לא מחשבתיות. לכן אעצור כאן, אמשיך להסתכל עלייך ואמתין שתתעוררי כדי שאוכל להגיד לך שוב שאני אוהב אותך.

הפוסט לילה לא שקט הופיע ראשון בגולות

כגוף אחד אנחנו מתאחדים
כמו נפש תאומה אנחנו לא זרים
כגוף אחד אנחנו מתערטלים
כמו נפש תאומה אנחנו אחד עם השני
כגוף אחד אנחנו מחובקים
כמו נפש תאומה אנחנו יחד מתקדמים
כגוף אחד אנחנו ישנים
כמו נפש תאומה חלומות משותפים רוקמים
כגוף אחד אנחנו מבלים
כמו נפש תאומה יודעים על מה חושבים
כגוף אחד פורטים על מיתרים
כמו נפש תאומה בתזמורת מנגנים
כגוף אחד אנחנו אוהבים
כמו נפש תאומה אנחנו מאוהבים.

הפוסט כגוף אחד הופיע ראשון בגולות

שלושה חודשים שמרגישים כמו שבע שנים טובות
חווים, נהנים, מרגישים, מתרגשים, מבלים
ותמיד תמיד נשאר טעם של עוד ועוד.
ימים ולילות של כמיהה ומחשבות
מדברים, שותקים, צוחקים, בוכים
והרגש מתעצם מיום ליום.

איך מתגברים על הגעגוע?
חיים משבת לשבת
ומנצלים כל רגע ושנייה.
איך מתגברים על המרחק?
עם הרבה קירבה בלב, בנפש ובנשמה.

תמיד שם אחת בשביל השני ולהיפך
עם אוזן קשבת, המון רגישות
גם כשלא יודעים מה להגיד או איך לעזור
שם נמצאים ויש לכך המון חשיבות.
תמיד שם אחד בשביל השנייה ואחרת
ברגעים הטובים, באושר, בשמחה
אבל גם בנפילות, בתהומות
וברגעי המשבר והשבירה.

איך מתגברים על הגעגוע?
חיים מסופ"ש לסופ"ש
לא מוותרים על כלום
נמצאים זו לצד זה בכל עת ודקה.
איך מתגברים על הקשיים?
מרגישים, דואגים, אוהבים
נושמים חזק חזק אחת את השני לריאות
שואפים אחד את השנייה לעמקי הנשמה.

אפשר לתאר את הכל בקצרה
עוצמת רגשות, פרפרים ותשוקות
מה שיש לי בלב את זאת כנראה אף אחד לא ידע
אפשר לסכם את הכל במשפט
אולי קצת נדוש וכנראה גם לא מקורי
אני אוהב אותך ואת זה הכי חשוב שאת תדעי.

חווה איתך אותך
חי אותך איתך
רוצה איתי אותך
אוהב אותך איתי…

הפוסט געגוע הופיע ראשון בגולות

יום העצמאות הוא החג של המדינה
חג מלא בשמחה, הנאה וגם לא מעט תקווה.
אבל בשבילך ובשבילי הוא חג מיוחד
הפחדים, הכמיהות, התקווה, התשוקות, החלומות והמחשבות –
מתערבבים להם יחדיו.
בשבילנו הוא אומר המון ואותו לא נשכח
חג העצמאות הוא שלנו לעד.

לכל אחד יש את המוזיקה שהוא אוהב
לכל אדם יש את השירים שעליהם הוא מפנטז וחושב.
גם לך ולי יש מוזיקה שמדברת אלינו
רוב הזמן הטעם זהה וגם כשלא זו זכותנו.
אבל רק להקה אחת היא שלך ושלי
המוזיקה, הלחנים, המילים, המשפטים וחברי אותה להקה –
מרגשים את שנינו באותה צורה.
רבים אוהבים את אותה להקה
אבל רק בשבילנו היא מיוחדת ומושלמת בדיוק במידה הנכונה.

מקומות רבים ויפים יש במדינת ישראל
לכל אזרח יש את המקום האהוב עליו
את המקום שעליו תמיד הוא חולם.
גם המקום שלנו מדבר כנראה לרבים
אבל רק בשבילך ובשבילי הוא ה-מקום ולו אין תחליף.
את אותה נקודה מדויקת במפה אף אחד לא יכיר ולא ידע
היא שלנו, היא סודנו ותמיד אליה נשוב ואותה נאהב.

במקום שלנו יש נוף מעלף
הוא גבוה, ירוק והאוויר בו נעים
מוקף הרים, מלא צמחים ופרחים וגם לא מעט בעלי חיים.
ממנו רואים קצת ים וגם חלק מהעיר
השמיים מעליו נראים יפים וקרובים מתמיד
כחולים, בהירים, גדולים, עלינו הם שומרים.
וכשאנחנו נמצאים במקום שלנו, בחג שלנו, עם המוזיקה שלנו
אף אחד לא יכול עלינו.

לכל אחד יש חג, מוזיקה ומקום
אבל רק שלנו מיוחדים
ורק אנחנו אותם תמיד ננצור ונזכור.
לנו יש גם את השיר הזה
השיר שלנו שיחד עם החג, המוזיקה והמקום
ילך איתנו תמיד ולעולם לא יעזוב.

ועל כל הדברים מאפיל רק דבר אחד
הדבר הכי חשוב והכי מיוחד
את מה שיש בליבי אלייך קשה לתאר
את הפרפרים, דפיקות הלב, הרגש והגעגועים קשה להעביר בכתיבה
את הדברים האלה רק אני מרגיש ואת מרגישה.
ובכל זאת את הכל במשפט אחד ניתן לסכם
משפט שלא יצא מפי זמן רב ולא נאמר בעבר הרבה
אני אוהב אותך, אותך אני אוהב!
עכשיו השיר שלנו מושלם…

הפוסט השיר שלנו הופיע ראשון בגולות

אני מדמיין לעצמי את הפגישה שלנו, אני חולם עליה כל הזמן.
אנחנו נדבר, נאכל, נטייל, נראה סרטים ביחד ונצחק.
אנחנו נתחבק, נתנשק, נעשה אהבה ונישן יחדיו חבוקים.
ובעיקר נשתוק אחד עם השני.

נשכב לנו במיטה,
נסתכל אחד בעיניו של השני,
נריץ מחשבות בראשינו ונדע בדיוק מה כל אחד מאיתנו חושב באותו הרגע.
את תסתובבי ונשכב כפיות, אני אחבק אותך וככה נמשיך לשכב שעות בלי להוציא הגה.
רק מחשבות יעברו במוחנו, מחשבות על כמה אנחנו אוהבים ועל כמה שטוב לנו ביחד.

השתיקה אומרת הכל, אם מצליחים לשתוק ביחד ולא להשתעמם זה אומר שבאמת אוהבים.
כשמצליחים לשתוק יחד ועסוקים במחשבות של עצמנו ובמחשבות האחד של השנייה החיבור הוא מקסימאלי, הופכים להיות נפש אחת.

אין לי ספק שהשתיקה בינינו תהיה הכי טובה בעולם כי אני אוהב אותך.

הפוסט לשתוק ביחד הופיע ראשון בגולות