לפני משהו כמו 5 שנים הגעתי לשחף הביתה. היו אצלו בבית כמה גורים, אבל לשנייה לא הייתה לי התלבטות במי לבחור. האמת היא שלא אני בחרתי, אתה היית זה שבחר. מכולם אתה היחיד שישר בא אליי והתיישב עליי. באותו הרגע הבנתי שאני ואתה מבינים אחד את השני והחלטתי שאתה חוזר איתי הביתה. היית החתול הכי יפה, הכי שובב, הכי מקסים, הכי מתוק וגם הכי שחור.

5 שנים היינו יחד, לא נפרדנו לרגע. בכל לילה הלכת לישון מכורבל עליי ובכל בוקר קמת איתי, עזרת לי להתארגן לעבודה ואז כמובן חזרת לישון. עברנו המון ביחד, אני יודע שגרמתי לך ללא מעט אושר, כמו שאתה גרמת לי. ברגעים הכי קשים שלי אתה היית הכי קרוב אליי, אתה באת אליי כשבכיתי, התחככת בי, התלטפת וידעת להרגיע אותי ולתת לי את התחושה שהכל יהיה בסדר ואנחנו נעבור את כל הקשיים יחדיו.

היית שובב, עשית הרבה שטויות, אבל תמיד ידעתי לסלוח לך, כי היית הכי חמוד בעולם וידעתי שאתה לא עושה את זה מתוך רוע. את החיוך על הפנים שלך תמיד ראיתי, תמיד הרגשתי את האהבה שלך אליי, תמיד ידעתי שלא משנה מה יהיה אתה תחכה לי ליד הדלת כשאחזור הביתה ותתגעגע אליי כשאצא מהבית.

אני מקווה מאוד שאתה מבין את הצעד שעשינו, אני מקווה שאתה יודע שלא הייתה לנו ברירה. כל לילה אני הולך לישון בתקווה שאיפה שאתה נמצא עכשיו טוב לך ואתה מאושר. אני מאוד מקווה שאתה לא כועס עליי או מאוכזב ממני ושאתה עדיין זוכר אותי ואוהב אותי כמו שאני אוהב אותך. אני מודה לך על השנים הארוכות שהיינו יחד, שנים בהם נתת לי ליהנות ממך ונתת לי אהבה שלא הייתה תלויה בדבר. אני יודע שגם לך היה טוב ואם רק הייתי יכול זה היה נמשך לעד.

לעולם לא אשכח את הנסיעה האחרונה שלנו יחד, את היללות החרישיות שלך בדרך, יללות מעטות, כאילו כבר הבנת מה הולך לקרות. כשעצרנו בתחנת הדלק זה היה ממש קשה, בפעם האחרונה הצלחנו להביט אחד לשני בעיניים, בחיי שלא פספסתי את הדמעות שלך והן קרעו לי את הלב. כשהגענו לירון הרגשתי את הפחד שלך, את החשש. למזלי כשחזרתי לבד לחדר הסכמת לבוא אליי, הרמתי אותך על הידיים ונתתי לך חיבוק אחד אחרון.

כולי תקווה שבימים שעברו מאז הצלחת להתאושש ולהתרגל וכבר טוב לך. אני דואג לך מאוד ורוצה שתהיה מאושר כמו שהיית איתי ואפילו יותר. עד שאני ואתה הכרנו לא האמנתי שאוכל אי פעם להרגיש ככה, לפני למעלה מ-5 שנים לא חשבתי שאצליח להתחבר לחתול כמו שהצלחתי איתך, היום אני יכול להגיד בלי להתבייש שאני אוהב אותך הוגו, מתגעגע אליך ולנצח אזכור אותך.

הפוסט הוגו, אני אוהב אותך! הופיע ראשון בגולות

אתמול חלפה במוחי המחשבה להפסיק לכתוב
חשבתי אולי מיציתי, למרות שזה עושה לי טוב.
אבל אז את הופעת משום מקום
סיפור שקוראים כמוהו רק באגדות
דברים כאלה קורים אחת לדור
אפילו בסרטים אין כאלה הפתעות
השקעה כמו שלך ראויה לכל ההערכה והתשבחות.

את גרמת לי להבין ולהפנים דבר אחד
הכתיבה זה אני ואני זה המילה.
כל הברה או משפט שיוצא מעטי או פי
שווה אפילו יותר מתמונה.

הפתעת אותי
הדהמת אותי
הקסמת אותי
ריגשת אותי
המרצת לי את מחזור הדם.

את ההשראה למילים שזורמות כמו נהר
את שימחת את ליבי ועשית אותי מאושר
את הלילה הזה לעולם לא אשכח
צצת אל תוך חיי מאי שם
והפתעת אותי כמו שלא הפתיעו מעולם.

ברגע אחד, בשנייה מתוקה
החזרת אותי לאותו לילה קסום ומופלא
אותו לילה שגם החל בהפתעה.
לילה של חברה נעימה ואוהבת
לילה של מוזיקה מרגשת ומשחררת.
שוב ראיתי את האושר שעל פניך
שוב נזכרתי באותו חיוך שלא מש משפתיך.

הפתעת אותי
צימררת אותי
ריגשת אותי
הגברת את קצב פעימות ליבי
הוצאת ממני פרץ יצירה.

הפוסט הפתעה מתוקה הופיע ראשון בגולות