רשת האינטרנט הביאה איתה המון דברים נפלאים: גישה למידע אין סופי, יכולת לתקשר עם חברים ומכרים מכל העולם בקלות ובעלות אפסית, אפשרות להכיר חברים חדשים, ליצור קשרים עסקיים, לקדם עסקים פרטיים ועוד. אך בנוסף ישנן גם לא מעט רעות חולות שהתפתחו עם השנים, אחת מהן היא כמובן דואר הזבל.

חברות, עסקים קטנים וגם סתם אנשים פרטיים אוהבים לשלוח דואר לרשימות תפוצה ענקיות, בעיקר עם הצעות לרכישת שרות או מוצר מסוים. כל זאת כמובן ללא בקשה או אישור מפורש מצידם של אותם נמענים.

עם השנים התפתחה חקיקה המותאמת לשינויים הטכנולוגיים המתקדמים, בדגש על רשת האינטרנט. אחד החוקים הטובים והחשובים שחוקקו הוא חוק דואר הזבל (ספאם). ביום 27/5/2008, התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית התיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בו אישרה הממשלה את הצעת החוק האוסרת על גופים מסחריים לשלוח דואר זבל.

החוק קובע מפורשות כי "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען". בנוסף, החוק קובע כי מדובר בעוולה אזרחית, המאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק, בשיעור של עד 1,000 שקל בגין כל דבר פרסומת שנשלח בניגוד לחוק. כמו כן, הפרה של חוק דואר הזבל הינה גם עבירה פלילית, אשר חושפת את השולחים לקנס כספי גבוה הקבוע בחוק העונשין הישראלי.

ולמרות החקיקה חברות ועסקים רבים ממשיכים לזלזל בחוקים ובאזרחים ועדיין שולחים ספאם. הבעיה היא שמרבית האזרחים אדישים או שלא מספיק מכירים את החוק האוסר על שליחת דואר זבל ולכן לא מתלוננים כלפי אותם גופים, עסקים וחברות.

בתאריך 06/03/2011 בשעה 04:07 שוגרה אליי הודעת דואר אלקטרוני מהאתר 'dday' (מקבוצת 'דפי זהב'). כעבור מספר שעות בתאריך 07/03/2011 בשעה 16:33 שוגר אליי מייל נוסף מאותו אתר. כמובן שאותן שתי הודעות דואר אלקטרוני נשלחו לכתובת המייל שלי ללא כל הסכמה מפורשת לכך מצידי.

בפנייה שביצעתי מיד באותו ערב לאתר ולקבוצת 'דפי זהב' ביקשתי להפסיק כל משלוח של דואר זבל אליי מצידם, התרעתי בפניהם על כך שהם עוברים על חוקי מדינת ישראל ועל חוק הספאם והודעתי כי במידה ולא אקבל פיצוי מהם אפנה לבית המשפט.

בתחילה ניסו להתנער מפנייתי בקבוצת 'דפי זהב' וניסו לספר לי שאני רשום לאתר אחר של הקבוצה ('Weekend') ולכן הם יכולים עכשיו להציף את תיבת הדואר האלקטרוני שלי בדואר זבל פרסומי מכל אתר שבבעלותם. כמובן שדברים אלה נוגדים את הוראת החוק הברור, הבהיר והמפורש.

לא ויתרתי לאתר ולקבוצת דפי זהב ולאחר מספר ימים, כאשר הם הבינו שמי שעומד מולם הוא לא פראייר הם הודיעו לי שיפצו אותי כפי שדרשתי. ואכן לאחר כמה ימים הגיע לביתי צ'ק מחברת 'זאפ מחשוב בע"מ' על סך 250 שקלים ועליו כתוב "החזר בגין פיצוי שליחות חומר פרסומי"

אל תוותרו לכל אותם גופים וחברות ששולחים אליכם דואר זבל, עמדו על זכותכם החוקית לבחור ממי לקבל חומר פרסומי וממי לא, ובמידה ואתם נתקלים בחברה שמזלזלת בכם ובחוק בצורה כה ברורה ובוטה, אל תהססו לפנות לאותה חברה וגם לבית המשפט.

קיבלתם דואר זבל, אתם צריכים עזרה או טיפים בהתמודדות עם מצבים דומים – לחצו כאן

הפוסט דואר זבל? לא בבית ספרנו! הופיע ראשון בגולות

35 שנים זה פרק זמן ארוך מאוד, זה בערך חצי מהחיים. 35 שנים של אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה למקום בו נולדתי ואותו אני מכיר מגיל אפס, האהבה האמיתית הראשונה שלי. אהבה לעיר המגורים שלי, לנופים, לירוק, להרים, לים, לפינות החמד האישיות שלי שאולי לא רק אני מכיר, אבל רק אני יודע שהן שלי. אהבה למקומות הבילוי, אהבה לאחיותיי שחלקו איתי שנים ארוכות בעיר, אהבה לחברים הרבים והטובים שגרו ומרביתם עדיין בה גרים. אהבה לקבוצת הכדורגל של העיר ולבילוי השבת באצטדיון שלה. אהבה לאוויר הקריר בחורף, למרות הזיהום שיש בה. אהבה לחיפה, אהבה שנולדתי איתה ואיתה גם אמות.

אחרי 35 שנים החלטתי שהגיע הזמן לשנות, להתאוורר, להתחדש ובעיקר להיות עם האהבה הגדולה והאמיתית שלי יחד. אהבה למקום, לאדמה, לעיר זאת אהבה חשובה, אבל עליה תמיד תגבר אהבת האדם, אהבת החיים ובראש ובראשונה האהבה לאישה שאיתי. החלטתי לשנות אווירה, לשנות סגנון חיים, לעשות את המעבר מהצפון עם היופי הירוק וההררי, מהצפון הקריר (לפחות בחורף) לדרום עם היופי הצהוב והמדברי, לדרום החמים (בעיקר בקיץ).

רציתי להתקרב למשפחה האהובה שלי ושל אהובתי. להיות מרחק נגיעה מאחיותיי האהובות ומשפחתן ובראש ובראשונה מהאחיין המתוק שלי. להימצא בסביבת המשפחה המקסימה והטובה של אהובתי שקיבלה אותי בחום ובאהבה שלא ניתנים לתיאור. והכי חשוב לגור תחת אותה קורת גג, לבשל באותו מטבח, לרבוץ באותו סלון, להתקלח באותה מקלחת ולישון מחובקים באותה מיטה יחד עם האחת והיחידה.

את מסע הפרידה שלי מהאהבה הראשונה שלי התחלתי בימים האחרונים והמסע הזה הוא בעיקר רגשי, טקסי וסמלי, כי האהבה הזאת תישאר איתי לעד, את החברים שנשארים לעולם לא אנטוש, לביקורים עדיין אגיע, לטיולים במקומות ובנופים האהובים אמשיך לצאת, למקומות הבילוי בטוח אשוב ומכבי חיפה כמובן תמיד אצלי בלב ולמשחקים אמשיך להגיע בקביעות.

המסע החל באחת המסעדות האהובות עליי, מסעדה פשוטה וזולה, אבל נעימה עם שירות מעולה ומחיר שווה לכל כיס. כמובן שאני מדבר על מסעדת הבוקרים שנמצאת בכניסה הדרומית לעיר. שנים ארוכות שלא הייתי שם, אבל עדיין זאת הייתה הרגשה נפלאה להיות שם ובשבילי זאת מסעדה שתמיד תזכיר לי את חיפה ואין לי ספק שגם בעתיד אבקר שם.

המסע ימשיך במפגש חברים בפאב הבית שלי, בבראון. הפאב הזה היה המקום שלי במשך שנים ארוכות, מקום שבו חוויתי רגעים משמחים רבים וביליתי בנעימים עם חברים טובים. זה היה גם מקום אליו הייתי בורח ברגעים הפחות טובים שלי והרבה פעמים המקום, האנשים, האווירה וכל המסביב (עם כמה טיפות אלכוהול) הצליחו להרים אותי מהקרשים.

בשישי נחדש את המסורת עתיקת היומין שלנו שכבר זמן רק לא מומשה. בשישי נפקוד את מסעדת אל גאוצ'ו שממנה נשקפים נופים קסומים של חיפה ומתמזגים נפלא יחד עם טעמו הנהדר של הבשר המשובח. הייתה תקופה ארוכה שבכל צהרי שישי הגענו לשם ונכנסנו לאט לאט לאווירה של סוף השבוע. תמיד ידעו לפנק אותנו שם ולגרום לנו לצאת שבעים מהאוכל, מרוצים מהאווירה ומוכנים לקראת מנוחת השבת.

המסע יסתיים בביקור בכמה פינות אהובות עליי בעיר, בעיקר מדובר על מקומות מהם אפשר לצפות על כל העיר ולראות את כל יופייה משתקף ונשפך עד לים. פינות חמד מהן רואים את כל ההר עליו בנויה העיר, את הירוק של העצים והצמחייה מתמזג עם הכחול של הים ואפילו המבנים והמפעלים מצליחים להשתלב ביופי הזה ולא לקלקל אותו.

מהשבוע הבא מתחיל פרק חדש בחיי, מעכשיו תוכלו לקרוא לי טום המושבניק. אז אולי לא אהיה המושבניק הטיפוסי, לא אחבוש כובע טמבל לראשי, לא אנעל סנדלים לרגליי ולא אלבש מכנסי זלמן, אבל ברוח ובנפש אני בטוח שאשתלב. תמיד נשבעתי לעצמי שאת חיפה לא אעזוב ואם כן, אז רק לקיבוץ או מושב. את השבועה הזאת לעצמי קיימתי, אני עובר למושב מקסים עם בת זוג מקסימה עוד יותר ואין לי ספק שהולכים להיות לנו שם יחד חיים מופלאים.

את חיפה אהובתי אני לא נוטש, אני רק קצת מתרחק, אבל איתי היא תמיד תישאר בלב ובנפש, תמיד תישאר לי אליה פינה חמה בלב ואין לי ספק שבעתיד דרכינו עוד יצטלבו.

הפוסט חיפה אהובתי הופיע ראשון בגולות

אני מנצח את השינה,
מנצח את העייפות,
מנצח את הלילה,
שומר על ערנות.

אני מנצח את הכאב,
מנצח את הדמעה,
מנצח את הבדידות
ועוד נשארת בי הריקנות.

אני מנצח את המשפחה,
מנצח את החברים,
מנצח את האהבה
ומאבד את התחושה.

אני רוצה להפסיד,
להיכנע.
רוצה לישון,
לחלום,
לחוש את התחושה.
רוצה לבכות,
להיות,
להתמלא בהרגשה.
רוצה לזרום,
לחוות,
לאבד את השליטה –
להרגיש את האהבה.

הפוסט ניצחון הופיע ראשון בגולות