מאז ומעולם חלמתי על עצמאות כלכלית, פנטזתי על השתחררות מכבלים של מנהלים ובוסים. רציתי להיות אדון לעצמי, אחראי על כמה, מתי, מה ואיך אני עושה. תמיד היה חשוב לי האתגר והייתה חשובה לי ההנאה ממה שאני עושה. הייתה בי הכמיהה להרוויח לביתי ולעצמי ולא למען איזה בעל מאה שחושב את עצמו לבעל דעה.

אז אמנם כרגע אני רק בתחילת הדרך, אבל הכל תלוי בי ולא באף אחד אחר. כרגע מדובר עדיין רק על עוסק פטור מכיוון שבחודשים הקרובים אני עדיין לא צופה הכנסות עתק ולא מפנטז על המיליון הראשון. אבל אם יש רואה חשבון בין קהל קוראיי הוא יכול להתחיל לפנטז על לקוח חדש בטווח הבינוני.

כמובן שללא עזרה ותמיכה לא הייתי מסוגל לעשות את הצעד הזה. תמיד אמרתי לעצמי בדיוק את מה שאת אמרת לי לפני מספר ימים ״אני לא מסכימה שתהיה במקום בו רע לך״. אנחנו צוות לעניין, לי פשוט לא היה מספיק אומץ לקום ולעזוב, בזכותך עשיתי את הצעד הזה ואני חש הקלה אדירה. התמיכה שלך עזרה לי לגייס את הכוחות ועכשיו אני מרגיש שאני יכול לצאת לדרך חדשה והשמיים הם הגבול.

זה לא שלא יהיו קשיים ומהמורות בדרך, זה לא שהכל הולך להיות ורוד. ברור שניתקל בקשיים, ברור שיהיו עליות וירידות. ללא ספק צריך להשקיע המון עבודה ומאמצים כדי שנצליח. אבל כשיש רצון, מוטיבציה והמון נחישות, אין כל סיבה שבסופו של תהליך לא נרשום הצלחה ונגיע בדיוק למקום אליו רצינו להגיע ואף יותר מכך.

הערב של אתמול היה משובח ביותר ונסך בי ביטחון רב. דקלה ונעם תרמו לנו רבות. מאוד נהניתי מהתהליך, מהדרך וכמובן גם מהתוצאה. עכשיו יש כבר שם לעסק (שייחשף בעתיד) ויצאנו לדרך. יש עוד המון עבודה על הלוגו, העיצוב, האתר, המשך בדיקת השוק והמתחרים, גיוס לקוחות ועוד דברים רבים. אבל זאת עבודה מספקת, זה תהליך של התעצמות, למידה וגדילה. תהליך שאין לי ספק שתוך זמן לא רב ישים אותנו במקום אחר וטוב בהרבה מהמקום בו אנו נמצאים כעת. עם התמיכה שלך ושל שאר המשפחה הנהדרת הזאת ועם האנרגיות והרצון העז שלי, אין שום סיכוי שלא נגיע בדיוק לאן שאנחנו מכוונים ורוצים.

הפוסט היה עוסק, עוסק מורשה הופיע ראשון בגולות

לפני למעלה מארבע שנים התחלתי לכתוב. הכתיבה הגיעה מעמקי הנשמה שלי, היא הייתה צורך בלתי נשלט לפרוק את כל מה שעל ליבי. עם הזמן גיליתי שאני מאוד אוהב לכתוב ושהפריקה הזאת מן הלב אל הכתב משחררת אותי וגורמת לי להרגיש ממש טוב.

הכתיבה שלי מאז ועד היום לא השתנתה. אולי התפתחה קצת, אולי התבגרה מעט, אבל בשורה התחתונה היא נשארה אותה כתיבה. אני עדיין כותב מתוך צורך ולשם ההנאה. אני עדיין כותב כדי לפרוק ופורק מהלב. אני עדיין מוציא את כל מה שאני כותב מעמקי נשמתי. והכי חשוב, אני עדיין אוהב לכתוב, ועם הזמן האהבה הזאת רק גוברת.

האהבה שלי לכתיבה תמיד הייתה שזורה באהבה שלי בחיים. והכל התגבר מאז שאני ואת יחד. התקופה שלנו היא התקופה הטובה והמשמעותית ביותר בחיים שלי. כל יום שעובר אני משתדל לנצור, את חלקם אני גם מצליח לתעד באמצעות האהבה שלי לכתיבה. הרבה מהכתיבה שלי בתקופה שאנחנו יחד היא בזכותך ובהשראתך.

בשנים האחרונות חיפשתי מקומות לפרסום הקטעים שכתבתי. היו כל מיני אתרים, אבל כולם איבדו מהזוהר שלהם ולעיתים אף הוציאו לי את החשק מהכתיבה. לפני כמה ימים גלגלת את הרעיון להקים יחד אתר שיהיה בלוג משותף שלך ושלי. באותו הרגע ניצתה בי האש והלהבה. שנים חיפשתי את הבית בו אוכל לכתוב, הרעיון שלך גרם לי להבין את מה שלא הבנתי במשך זמן כה רב. הרעיון שלך עזר לנו להקים את הבית, הבית לכתיבה שלך ושלי, הבית שמעתה יקרא גולות ויהיה חשוף לעיניי כל.

בימים האחרונים עבדנו קשה, גלגלנו את הרעיון, השקענו אנרגיות ובסופו של דבר האתר קרם עור וגידים. יש עוד המון מה לעשות בו והרבה לשדרג, אבל זאת רק ההתחלה. אל הבית החדש אני מייבא לאט לאט את הקטעים האהובים עליי שכתבתי בעבר. ייקח לי עוד כמה ימים לסיים את המשימה הזאת ובסופה כל אותם הקטעים יזכו למקום של כבוד בביתם החדש. ומעתה והלאה, זה המקום היחיד בו אכתוב ואפרסם. המקום שלך ושלי.

הפוסט המקום שלך ושלי הופיע ראשון בגולות