אקטואליה/פוליטיקה Archives - גולות https://gulot.net/category/אקטואליה-פוליטיקה/ בלוג על אהבה, זוגיות והחיים Sun, 07 Aug 2022 09:51:18 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.2.6 מבצע עלות השחר – יומן מסע מקיבוץ נחל עוז, עוטף עזה https://gulot.net/%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/ https://gulot.net/%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/#respond Sat, 06 Aug 2022 04:52:13 +0000 https://gulot.net/?p=1278 מבצע עלות השחר החל כאשר אנחנו בקיבוץ נחל עוז, בעוטף עזה. זהו יומן מסע של עוד מבצע צבאי שאנו חווים – בתקווה שהפעם הוא יסתיים עם שקט ארוך טווח.

הפוסט מבצע עלות השחר – יומן מסע מקיבוץ נחל עוז, עוטף עזה הופיע ראשון בגולות

]]>

מבצע עלות השחר החל, אנחנו עדיין בקיבוץ נחל עוז, בבית, אך אין לדעת היכן המסע הזה יסתיים. האם גם במבצע הזה כמו במבצע שומר החומות נצא להתרעננות בקיבוץ משמר העמק עד יעבור זעם? או שאולי מבצע עלות השחר יסתיים כמו הסבבים שקדמו לשומר החומות ותוך 24-48 שעות הכל יהיה מאחורינו? את זה נדע בשעות ובימים הקרובים, אך הפעם אנחנו בהחלט ערוכים, דרוכים ומוכנים – ואם המבצע יתארך נצא לדרך הרבה יותר שקטים.

קצת הומור – חברים ותושבים מקיבוץ נחל עוז מתארחים במונית של אשר לאחר שהסתיים מבצע שומר החומות

ההקדמה למבצע עלות השחר – ארבעה ימים מוזרים

ארבעה ימים של שקט מוחלט מחד, אך סגירות כבישים נרחבות ושעות רבות של קיבוץ נצור מן הצד השני. ארבעה ימים בהם לא נורה אפילו קפצון אחד, שלא לדבר על פצמ"ר, רקטה או טיל נ"ט, ארבעה ימים בהם לא הצלחנו להבין לאן כל זה הולך, אבל ארבעה ימים בהם המחשבות לא הניחו לנו, שבצידן גם התקוות שהפעם זה יהיה אחרת.

בכל מבצע אחר, לפני כל הסלמה קודמת – תמיד ידענו לפי הריח וכיוון הרוח לאן הדברים הולכים ומתי זה יתחיל. הפעם, לפני שמבצע עלות השחר החל, לא הבנו כלום. בבוקר בהיר אחד קיבלנו הודעה על סגירת הצירים, הכבישים ובחלק ניכר מהזמן גם שער הקיבוץ, אך לא קיבלנו שום הסבר מעבר, לא הצלחנו להריח וגם כיוון הרוח לגמרי לא היה ברור.

ארבעה ימים בהם התחושה היא ללכת עם, אבל להרגיש בלי. ידענו כבר בעבר סגירות כבישים וקיבוץ נצור, אך אף פעם זה לא קרה לפני שנורו רקטות, או התחיל להתבשל משהו רציני. והפעם, השקט היה מוחלט, ובכל זאת נסגרו הכבישים והצירים – מה שגרם לנו לשנות את חיינו לא מעט, להפסיד דברים רבים וביניהם נסיעה למשחק של מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות באצטדיון סמי עופר, הצגה שאלה מאוד חיכתה לה באולם דורות ועוד ועוד.

מבצע עלות השחר החל כאשר אנחנו בקיבוץ נחל עוז, בעוטף עזה. זהו יומן מסע של עוד מבצע צבאי שאנו חווים – בתקווה שהפעם הוא יסתיים עם שקט ארוך טווח.

כך נראתה הכניסה לכביש הגישה המוביל לקיבוץ נחל עוז במהלך הימים שלפני מבצע עלות השחר (צילום: מתן צורי)

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר – היום והלילה הראשונים של מבצע עלות השחר

אתמול בצהריים, עוד נערכנו לקראת שבת שקטה. התכנון היה להכין ג׳חנון ביתי – 3 קילו שרצינו לחלק לחיילים בגזרה שלנו, ששומרים עלינו ועומדים במחסומים בצירים המובילים לקיבוץ וממנו. בניסיון לחטוף שנ״צ קיבלתי הודעה שילדי הקיבוץ זכו לקבל הזמנה למשחק הידידות שאמור להתקיים באצטדיון בלומפילד בין יובנטוס (קבוצתי האהובה) לאתלטיקו מדריד (משחק שבספק אם יתקיים) ומיד התגייסתי כדי לארגן את הרשימות, בדיוק כפי שקרה במהלך מבצע שומר החומות עם משחק חצי גמר גביע המדינה בכדורגל.

וברגע ששלחתי את טופס ההרשמה למשחק לחברי נחל עוז ולתושבים, החלו להישמע משום מקום הדי הפיצוצים האדירים. כמי שמתורגלים היטב, לקח לנו בדיוק רבע שניה כדי להידרך ולהבין שהמציאות השתנתה ואנחנו בתוך מבצע חדש. תוך דקות ספורות הוא קיבל שם – מבצע עלות השחר, וכל מדינת ישראל קיבלה את המידע וכמובן החלה להתגייס, לדאוג, לתמוך, להזמין לאירוח וכדומה.

בשעות שלאחר מכן נשמעו בעיקר הדי הפיצוצים מהצד שלנו, התקיפות של חיל האוויר נשמעו היטב, והמטוסים לא הפסיקו לחוג מעלינו. אך כולנו היינו בציפייה לתגובה של הג'יהאד האסלאמי, שהיה ברור שזה רק עניין של שעות עד שהיא תגיע. בזמן הזה התחלנו להיערך לכל מקרה, עם כביסות, אריזות, הכנסה של ציוד לרכב, בינתיים רק כדי להיות ערוכים.

מלחמת שומר החומות נמשכה 12 ימים. זהו סיפור על 12 ימים הזויים, בהם משפחה מעוטף עזה, נאלצה להיות פליטה בארצה, בלי שהמדינה טרחה לדאוג לה.

זו קבלת הפנים שחיכתה לנו בקיבוץ משמר העמק במהלך מבצע שומר החומות – האם גם הפעם נצטרך להתארח שם?

לקראת 21:00 התגובה של הג'יהאד האסלאמי הגיעה והקולות הכל כך מוכרים של יציאות הרקטות והפצמ״רים, אזעקות הצבע האדום והדי הנפילות, היירוטים והפיצוצים החלו להישמע היטב בכל המרחב. בינינו, עד לשעה זו בה אני כותב (כעת 5:36 לפנות בוקר) התגובה של הג׳יהאד האסלאמי, אותי לפחות, מפתיעה ברכות שלה. האם הם עדיין בשקט שלפני הסערה? או שזו היכולת שלהם? אם ככה הולך להיראות מבצע עלות השחר, אז זה מבצע שהולך להסתיים מהר מאוד.

הלילה הראשון של מבצע עלות השחר בממ״ד עבר כמעט ללא שעות שינה. עד כמה שאנחנו מתורגלים, לישון בממ״ד כשהדי האזעקות והפיצוצים ברקע לא פוסקים – זה משהו קשוח, שאני פחות מצליח לעשות.

אז אחרי עוד לילה לבן של סבב או מבצע צבאי, אנחנו נכנסים ליום השני של מבצע עלות השחר. השחר של השבת תכף עולה, החיילים לצערי בסופו של דבר לא יזכו ליהנות מפינוק של ג׳חנון ולמען האמת, אפילו לעצמנו בסופו של דבר לא הכנו.

אין לדעת איך היום הזה יתפתח, ובטח לא איך מבצע עלות השחר יתגלגל. כולי תקווה ששלום חנוך צדק כשכתב ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״, ושכולנו נתבשר על עתיד טוב יותר כשיסתיים מבצע עלות השחר ונגלה שקמנו לשחר אמיתי של יום חדש. בינתיים השעה קצת לפני 6 בבוקר, אני חוזר לנסות לתפוס עוד תנומה קלה. הפוסט הזה ימשיך להתגלגל עם עדכונים מיומן המסע של מבצע עלות השחר, יומן שמתחיל בסוף השבוע בנחל עוז, אך אין לדעת להיכן הוא יתגלגל בהמשך.

מבצע עלות השחר – היום השני והיציאה מנחל עוז להפגה

עברנו יום קשוח, אזעקות צבע אדום רבות, הדי פיצוצים, שריקות היציאות של הרקטות, היירוטים של כיפות הברזל, קולות מלחמה. שעות רבות ששהינו בממ"ד, אך שמרנו על מצב רוח מרומם ואופטימיות. ולמרות זאת, התקבלה ההחלטה המשפחתית, בלב כבד, לצאת מהקיבוץ בשעות הערב.

במהלך היום התארגנו, ארזנו, דאגנו להכין את כל הדרוש לנו לקראת היציאה, והלב כאב. זה לא פשוט לעזוב את הבית, גם אם זה רק לתקופה, כי זו לא באמת יציאה לחופשה, ובפועל – אין לנו תאריך חזרה, הוא לא תלוי בנו וכנראה שכמו בכל הפעמים הקודמות הוא גם לא תלוי במנהיגים שלנו, אלא דווקא באנשי הג'יהאד האסלאמי.

רגע קורע לב אחד לפני היציאה שלנו, ננצר בזיכרוני לעד – אלה שלנו, נפרדה מהחתולה שלה (קייטי), דיברה אליה, הרגיעה אותה, הסבירה לה שאנחנו נאלצים לצאת ונשתדל לחזור במהרה. הסתכלתי עליהן והדמעות חנקו את גרוני. חתולה שבחודשים האחרונים אימצה אותנו, התחברה לאלה בצורה מופלאה, והיא נמצאת במרבית שעות היום והלילה אצלנו במרפסת. אלה מקווה שנפגוש אותה כשנחזור, אני מחזיק אצבעות, אבל חושש שמא היא תחפש לעצמה מקום מחייה אחר, כי מלבד החום והאהבה אותם התרגלה לקבל, האוכל והמים בוודאי ייחסרו לה מאוד.

מקווים לחזור אל הנופים האלה במהרה, בתקווה שלאחר מבצע עלות השחר זה יהיה לתקופה ארוכה.

מקווים לחזור אל הנופים האלה במהרה, בתקווה שלאחר מבצע עלות השחר זה יהיה לתקופה ארוכה.

בשעות הערב קיבלנו עדכון שנפתח חלון זמנים ליציאה מהקיבוץ, וכמו במבצע צבאי – העמסנו במהירות את הציוד לרכב, נכנסנו, לא חגרנו חגורות בטיחות והרגל נצמדה לגז ולא ירדה ממנה עד שעברנו את נתיבות בדרכנו לצומת בית קמה (הכל כמובן לכאורה, מקווה שמשטרת ישראל תסלח לי). הגענו אל חברינו הטובים בחיפה, שאירחו אותנו כיד המלך ופינקו אותנו, וזכינו ללילה שקט ללא רעשי הרקע של מבצע עלות השחר.

היום בערב נמשיך אל חברינו הטובים מקיבוץ משמר העמק, שפותחים עבורנו את ליבם ואת ביתם, ונפגוש את חברינו לקיבוץ להפגה הקהילתית. לא חשבנו שנתראה כל כך מהר, אבל אחרי שנה ורבע אנחנו שוב חוזרים לביקור. עדיין איננו יודעים כמה זמן הוא יימשך…

 

אנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד הרעיפו עלינו חום ואהבה וריגשו אותנו מאוד

זו הייתה מכת החום השנייה, שם הבנו והפנמנו – נופש זה לא הולך להיות, ואפילו לא טיול שנתי. זו הייתה עוד נקודת משבר, גם שם הדמעות חנקו את גרוני, אך מהר מאוד התעשתנו והבנו – צריך לעשות מהלימון לימונדה, צריך לעבור את התקופה הזאת, על הצד הטוב ביותר ולהפוך אותה לסוג של חוויה.

ולמרות זאת – מכת החום השלישית הייתה החשובה מכולן. חום של אהבה, אכפתיות, דאגה, הכלה, זה החום שקיבלנו ממלאני, מיקי, אנשי בית איל, וכל אנשי אשדות יעקב מאוחד, שדאגו לכל דבר הכי קטן שהיינו צריכים, דאגו שרק יהיה לנו טוב ככל הניתן, שנרגיש סוג של בית ושגרה, במצב הכי הזוי והכי לא שגרתי בו היינו שרויים.

החום והאהבה להם זכינו מאנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ריגשו אותנו מאוד ועזרו לנו להפנים, שאנחנו נשרוד את התקופה המאתגרת הצפויה לנו.

החום והאהבה להם זכינו מאנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ריגשו אותנו מאוד ועזרו לנו להפנים, שאנחנו נשרוד את התקופה המאתגרת הצפויה לנו.

אבל החום הזה לא הספיק לנו, היינו זקוקים לקהילה שלנו, קהילת נחל עוז. אם משהו יכול לתת סוג של תחושה ביתית, זה קודם כל להיות עם הקהילה שלך, עם החברים שלך, שאלה תהיה עם החברות והחברים שלה – או בקיצור, להיות עם האנשים שהפכו לסוג של משפחה עבורנו, ובלעדיהם לא היינו יכולים לשרוד את התקופה המאתגרת, שמסתבר שהיינו רק בתחילתה. ואז הבנו שאנחנו חייבים להמשיך לתחנה הבאה – אל קיבוץ משמר העמק.

יחד זה כוח...

ואכן, בבוקרו של היום החמישי למבצע 'שומר החומות', ארזנו את המזוודה ונסענו לקיבוץ משמר העמק, אליו התקבצו עשרות משפחות מקיבוץ נחל עוז. שוב היינו חלק ניכר מהקהילה יחד, והתחושה הייתה של כוח, הביחד עשה לנו רק טוב, ולמרות שהתחלנו להבין שהתקופה הזאת לא עומדת להסתיים בקרוב, הפנמנו שאנחנו נעבור אותה כמו גדולים – ביחד.

וזה לא שהימים בקיבוץ משמר העמק היו קלים – אמנם אנשי הקיבוץ פינקו ודאגו לכל דבר, מקטן עד גדול. מיטות נוחות יחסית כדי לשים את הראש, שלוש ארוחות ביום בחדר האוכל, כביסות, בריכה, משרדים כדי שנוכל לעבוד, פינוקים רבים לכל אורך התקופה ועוד ועוד. אבל הריחוק מהבית, האוזן הקשבת לכל המתרחש בקיבוץ נחל עוז, ההתראות על אזעקות ה'צבע האדום' הבלתי פוסקות, וגם הדיווחים על הנפילות והפגיעות בקיבוץ – לא נתנו לנו מנוח. 

יחד זה כוח – כוחה של הקהילה התגלה במלוא העוצמה בעת השהייה בקיבוץ משמר העמק

יחד זה כוח – כוחה של הקהילה התגלה במלוא העוצמה בעת השהייה בקיבוץ משמר העמק, במהלך 'שומר החומות'.

במקביל, נערכנו לחגוג את חג השבועות, שזו אולי החגיגה הגדולה ביותר אצלנו בנחל עוז, בקיבוץ משמר העמק, ההבנה הייתה שסוף שבוע ארוך לפנינו, יחד עם החג, ורק לאחריו אולי נתחיל להבין לאן הרוח נושבת וכמה זמן המלחמה עוד תימשך, עד שנוכל לחזור הביתה לנחל עוז.

קבלת הפנים של אנשי משמר העמק כלל לא הייתה מובנית מאליה. זה לחלוטין לא היה ברור, לפחות לי, שנשתתף בטקס שבועות שעורכים בשדות הקיבוץ, אך מבחינת אנשי המקום זו לא הייתה בכלל שאלה.

סרטון על המעבר שלנו לקיבוץ נחל עוז ועל החודשים הראשונים בו

רוצים לקבל מידע על אפשרויות הקליטה בקיבוץ נחל עוז? לחצו כאן

שתפו באהבה וזכו למצוות :)

הפוסט מבצע עלות השחר – יומן מסע מקיבוץ נחל עוז, עוטף עזה הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/feed/ 0
מלחמת שומר החומות – מיומנו של פליט מעוטף עזה https://gulot.net/%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%98-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%98%d7%a3-%d7%a2%d7%96%d7%94/ https://gulot.net/%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%98-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%98%d7%a3-%d7%a2%d7%96%d7%94/#respond Fri, 06 May 2022 09:11:45 +0000 https://gulot.net/?p=1196 מלחמת שומר החומות נמשכה 12 ימים. זהו סיפור על 12 ימים הזויים, בהם משפחה מעוטף עזה, נאלצה להיות פליטה בארצה, בלי שהמדינה טרחה לדאוג לה.

הפוסט מלחמת שומר החומות – מיומנו של פליט מעוטף עזה הופיע ראשון בגולות

]]>

הסיפור על מבצע שומר החומות – חוויות, קשיים ואתגרים

תשאלו את עצמכם, מדוע הוא כותב את הסיפור הזה בדיעבד? למה רק כעבור שנה מאז הסתיים מבצע שומר החומות? ההסבר פשוט מאוד – אף אחד לא מסוגל להבין, וכנראה גם לא יהיה מסוגל להבין את המצב בו היינו נתונים. מי שלא חווה את זה, לא יכול לתאר על מה מדובר. אך למרות שאני כותב את הדברים כשנה לאחר מלחמת שומר החומות – אני מנסה להיות כמה שיותר אותנטי וככל הניתן נאמן למקור.

קצת הומור – חברים ותושבים מקיבוץ נחל עוז מתארחים במונית של אשר לאחר שהסתיים מבצע שומר החומות

מבצע שומר החומות – הימים הראשונים, עדיין בקיבוץ נחל עוז

הסיפור של מבצע שומר החומות מתחיל תקופה ארוכה לפני שהמלחמה החלה בפועל. גם אנחנו, כאן בקיבוץ נחל עוז, ידענו, בדיוק כמו כולם, שהמלחמה עומדת להתחיל. למען האמת, ידענו יותר טוב מכולם – כי ככה זה כשאתה גר 700 מטר מהגבול עם רצועת עזה, מול שכונת סג'עייה (שג'אעיה), אתה יודע הכל לפני כולם. כשבכל מדינת ישראל עקבו אחרי מצעד הדגלים והאירועים בירושלים, אצלנו בעוטף עזה כבר חסמו כבישים והוציאו הנחיות לתושבים. כולנו חיכינו וציפינו, לא כי רצינו בכך, אלא כי ידענו שההסלמה בלתי נמנעת, רק לא ידענו כמה זמן היא תימשך. מה שכן ידענו – שהיא תסתיים ברגע שהחמאס והג'יהאד האיסלמי יכריזו שהושגה הפסקת אש, בכירים בישראל יכחישו ואנחנו נחזור לאותה נקודה ונבין ששום דבר לא השתנה ומה שהיה הוא שיהיה.

ידענו שהיא עומדת להתחיל, בדיוק כמו שכל מוזיקאי יודע להבדיל בין צלילי החשמלית לצלילי הבס, בין המצילה לבייס דראם, בין הפסנתר לאורגן. ככה גם אנחנו יודעים להריח את השטח ולהבין לאן הרוח נושבת. אנחנו יודעים להבדיל בין ירוט לנפילה, לזהות שיגור ויציאה, לדעת האם מדובר על ירי פגז מטנק או תותח, או טיל ממטוס, אנחנו מזהים לפי קול הירי והפיצוץ האם מדובר על ירי של צה"ל או האם הירי מגיעה מרצועת עזה. זה המצב – עם השנים הפכנו למומחים צבאיים…

 
כך נראו השדות של קיבוץ נחל עוז, רק ימים ספורים לפני שהחל מבצע שומר החומות.

כך נראו השדות של קיבוץ נחל עוז, רק ימים ספורים לפני שהחל מבצע שומר החומות.

הסלמה? סבב? מבצע? מלחמה? מנסים להבין לאן הרוח נושבת לפני שמקבלים החלטות

אז הימים שלפני שומר החומות היו מתוחים, עם הרבה דיבורים בתקשורת ומסביב, ואנחנו רק ניסינו להבין – האם שוב הולכים לסבב / הסלמה (ביטויים הזויים, שמצטרפים לאחרים, דוגמת: "טפטופים")? ישבנו בבית בציפייה דרוכה, אחרי למעלה מעשרה סבבי הסלמה שקדמו למבצע שומר החומות (כל אחד סופר את הסבבים באופן שונה, אז אין מספר מדויק לחלוטין). ישבנו וחיכינו שהכל יתחיל, אך לא באמת ידענו שניאלץ לעזוב את ביתנו ולצאת להפגה.

במשך כל אותן הסלמות שקדמו לשומר החומות נותרנו תמיד בקיבוץ, בנחל עוז. הסבבים נמשכו תמיד כ-48-72 שעות, אנחנו היינו במשך רוב אותן שעות בממ"ד, ולאחריהן חזרנו "לשגרה", עד כמה שבאמת ניתן לחזור לשגרה אחרי ימים מטורפים שכאלה. גם הפעם העברנו למעלה מ-40 שעות דומות, אך בבוקר ה-12 במאי 2021, הבנו שזה לא הולך להיגמר תוך שעות או יום-יומיים, ונאלצנו לקבל החלטה לא פשוטה.

בסביבות השעה 10 בבוקר, שהיתי בחמ"ל הקיבוץ, לעוד ישיבה של צוות החירום, קיבלנו עדכונים, ובו זמנית כולם הונחו לשהות במרחבים המוגנים. יעל שלחה אליי הודעת וואטסאפ, שאחד החברים שלנו ארגן לכולנו מקומות בבית הארחה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד והיא רוצה שניסע. המחשבה על הסיטואציה הייתה לי קשה מאוד – לעזוב את הבית? למה? במה פשענו? מה עשינו רע למישהו? אבל גם ההבנה שזה לא הולך להסתיים בקרוב חלחלה והבנתי שלא נוכל להישאר במצב הזה עם אלה, שהייתה אז בת שש.

סיימתי את הישיבה, הגעתי הביתה ואז הגיעה ההודעה: "בעוד כחמש דקות יפתח חלון הזדמנויות של 15 דקות ליציאה מהקיבוץ". חשוב להבהיר בנקודה זו – בגלל נקודות רבות בגזרה שלנו, בהן אנו חשופים לחלוטין לרצועת עזה, איום טילי הנ"ט הפך לאיום ממשי, ולכן ברוב הזמן במהלך מבצע שומר החומות היינו נצורים לחלוטין – לא היה ניתן לצאת מנחל עוז או להיכנס לקיבוץ. ולכן, היה עלינו לנצל את ההזדמנות שנפתחה.

מיד ארזנו מזוודה תוך חמש דקות, לא משהו עליו אני יכול להמליץ למישהו. דאגנו לקחת את המחשבים ומטענים, כדי שנוכל להמשיך איכשהו לעבוד. מבחינת בגדים, ראיתי בסל הכביסה הנקייה שעוד ישב על הספה בסלון לא מקופל, מספר זוגות תחתונים, והבנתי שזה מה שאני צריך, לכן, כמו לקחתי את ערימת הבגדים העליונה ודחפתי אותה למזוודה. עלינו על האוטו והמראנו, פשוטו כמשמעו, אני מקווה שאת הקטע הזה לא קורא אף אחד במחלקת התנועה של משטרת ישראל, ובכל מקרה אכחיש ואספר שבדיתי את הקטע הזה מליבי. אך בפועל, הרגל נדבקה לדוושת הגז, שנדבקה לרצפת הרכב, וחוץ מעצירה קטנה בשער הקיבוץ, עם דמעות בעיניים, כדי להיפרד מאילן, הרבש"צ וסגנו, ניסן, היא לא התרוממה עד העצירה הראשונה בגדרה. אחרי הדמעות בשער, שם הגיעה ההתפרקות הראשונה – שם הלכתי הצידה ופרצתי בבכי מטורף ובלתי נשלט, כאשר עוברים ושבים חולפים על פניי ולא מבינים את פשר הדבר. רק אני הבנתי – לעזוב את הבית זה קשה, זה בלתי נסבל, זה פצע, וזה מה שגרם לי לפרוץ בבכי.

 

ההגעה לקיבוץ אשדות יעקב מאוחד – לא ממש חדרי אירוח...

האירוח בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד בזמן מלחמת שומר החומות היה מושלם, למרות התנאים הלא פשוטים

האירוח בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד בזמן מבצע שומר החומות היה מושלם, למרות התנאים הלא פשוטים.

המשכנו בדרכנו לעבר חדרי האירוח של קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, כאשר בדרך עברנו בצמתים שהזכירו לנו את המראות מעוטף עזה – נראו כמו אחרי הפצצה, עקב הפרעות שהתחוללו ברחבי המדינה. אך שום דבר לא הכין אותו לחום אותו נפגוש בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.

הגענו לאשדות יעקב מאוחד, וראשית פגשנו את מזג האוויר החם בטירוף, מה שלא הכרנו מהאזור שלנו. אך זה לא היה החום היחיד שפגשנו –את פנינו קיבלה מלאני המקסימה מהקיבוץ. היא הראתה לנו את חדרי האירוח בהם אנו עתידים לשהות, ואז חטפנו את החום השני מאז נחתנו באשדות יעקב מאוחד – הבנו שהמודעה, בה היה כתוב חד"א, כיוונה לסוג של מועדון, שהיה פעם סוג של חדר אוכל, ולא ממש חדרי אירוח… בשורה התחתונה, הבנו שאנחנו הולכים לישון יחד, על מזרונים, על הרצפה, ארבע משפחות, כעשרים איש, מתוכם למעלה מעשרה ילדים.

אנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד הרעיפו עלינו חום ואהבה וריגשו אותנו מאוד

זו הייתה מכת החום השנייה, שם הבנו והפנמנו – נופש זה לא הולך להיות, ואפילו לא טיול שנתי. זו הייתה עוד נקודת משבר, גם שם הדמעות חנקו את גרוני, אך מהר מאוד התעשתנו והבנו – צריך לעשות מהלימון לימונדה, צריך לעבור את התקופה הזאת, על הצד הטוב ביותר ולהפוך אותה לסוג של חוויה.

ולמרות זאת – מכת החום השלישית הייתה החשובה מכולן. חום של אהבה, אכפתיות, דאגה, הכלה, זה החום שקיבלנו ממלאני, מיקי, אנשי בית איל, וכל אנשי אשדות יעקב מאוחד, שדאגו לכל דבר הכי קטן שהיינו צריכים, דאגו שרק יהיה לנו טוב ככל הניתן, שנרגיש סוג של בית ושגרה, במצב הכי הזוי והכי לא שגרתי בו היינו שרויים.

החום והאהבה להם זכינו מאנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ריגשו אותנו מאוד ועזרו לנו להפנים, שאנחנו נשרוד את התקופה המאתגרת הצפויה לנו.

החום והאהבה להם זכינו מאנשי קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ריגשו אותנו מאוד ועזרו לנו להפנים, שאנחנו נשרוד את התקופה המאתגרת הצפויה לנו.

אבל החום הזה לא הספיק לנו, היינו זקוקים לקהילה שלנו, קהילת נחל עוז. אם משהו יכול לתת סוג של תחושה ביתית, זה קודם כל להיות עם הקהילה שלך, עם החברים שלך, שאלה תהיה עם החברות והחברים שלה – או בקיצור, להיות עם האנשים שהפכו לסוג של משפחה עבורנו, ובלעדיהם לא היינו יכולים לשרוד את התקופה המאתגרת, שמסתבר שהיינו רק בתחילתה. ואז הבנו שאנחנו חייבים להמשיך לתחנה הבאה – אל קיבוץ משמר העמק.

יחד זה כוח...

ואכן, בבוקרו של היום החמישי למבצע 'שומר החומות', ארזנו את המזוודה ונסענו לקיבוץ משמר העמק, אליו התקבצו עשרות משפחות מקיבוץ נחל עוז. שוב היינו חלק ניכר מהקהילה יחד, והתחושה הייתה של כוח, הביחד עשה לנו רק טוב, ולמרות שהתחלנו להבין שהתקופה הזאת לא עומדת להסתיים בקרוב, הפנמנו שאנחנו נעבור אותה כמו גדולים – ביחד.

וזה לא שהימים בקיבוץ משמר העמק היו קלים – אמנם אנשי הקיבוץ פינקו ודאגו לכל דבר, מקטן עד גדול. מיטות נוחות יחסית כדי לשים את הראש, שלוש ארוחות ביום בחדר האוכל, כביסות, בריכה, משרדים כדי שנוכל לעבוד, פינוקים רבים לכל אורך התקופה ועוד ועוד. אבל הריחוק מהבית, האוזן הקשבת לכל המתרחש בקיבוץ נחל עוז, ההתראות על אזעקות ה'צבע האדום' הבלתי פוסקות, וגם הדיווחים על הנפילות והפגיעות בקיבוץ – לא נתנו לנו מנוח. 

יחד זה כוח – כוחה של הקהילה התגלה במלוא העוצמה בעת השהייה בקיבוץ משמר העמק

יחד זה כוח – כוחה של הקהילה התגלה במלוא העוצמה בעת השהייה בקיבוץ משמר העמק, במהלך 'שומר החומות'.

במקביל, נערכנו לחגוג את חג השבועות, שזו אולי החגיגה הגדולה ביותר אצלנו בנחל עוז, בקיבוץ משמר העמק, ההבנה הייתה שסוף שבוע ארוך לפנינו, יחד עם החג, ורק לאחריו אולי נתחיל להבין לאן הרוח נושבת וכמה זמן המלחמה עוד תימשך, עד שנוכל לחזור הביתה לנחל עוז.

קבלת הפנים של אנשי משמר העמק כלל לא הייתה מובנית מאליה. זה לחלוטין לא היה ברור, לפחות לי, שנשתתף בטקס שבועות שעורכים בשדות הקיבוץ, אך מבחינת אנשי המקום זו לא הייתה בכלל שאלה.

סרטון על המעבר שלנו לקיבוץ נחל עוז ועל החודשים הראשונים בו

רוצים לקבל מידע על אפשרויות הקליטה בקיבוץ נחל עוז? לחצו כאן

שתפו באהבה וזכו למצוות :)

הפוסט מלחמת שומר החומות – מיומנו של פליט מעוטף עזה הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%98-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%98%d7%a3-%d7%a2%d7%96%d7%94/feed/ 0
חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל? https://gulot.net/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/ https://gulot.net/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/#comments Tue, 17 Oct 2017 12:39:45 +0000 https://gulot.net/?p=996 האם ניתן להינשא בנישואים אזרחיים במדינת ישראל? מהן האפשרויות לקיום חתונה אזרחית בארץ? כאן תמצאו מידע מקיף על אפשרויות החתונה החילונית בישראל.

הפוסט חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל? הופיע ראשון בגולות

]]>

חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים - האם זה אפשרי בארץ?

אתחיל מהשורה התחתונה, לצערי אין במדינת ישראל אפשרות חוקית לעריכת טקסי נישואים אזרחיים המוכרים על ידי מוסדות המדינה. אך לפני שאתם מתייאשים או מפסיקים לקרוא את הפוסט הזה, אדגיש שישנם פתרונות רבים ומגוונים לזוגות המעוניינים לבוא בברית הנישואים באופן אזרחי או חילוני, פתרונות שאינם בהכרח פחות טובים ובמקרים מסוימים הם אף יותר טובים, מנישואים אזרחיים הנעשים בחסות נציג של רשות אזרחית מטעם מדינת ישראל, כמובן במידה והייתה קיימת אפשרות כזאת.

איך כן אפשר להתחתן בישראל בחתונה חילונית, בנישואים אזרחיים?

למרות הפתיח לפוסט זה, הדגשתי וציינתי כי בהחלט קיימות חלופות במדינת ישראל, המאפשרות לקיים חתונה אזרחית חילונית ולהימנע מהיתקלות עם מוסדות הדת של המדינה. בפוסט זה אנסה לסקור עבורכם את החלופות העיקריות ואדגיש את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות.

תמיד כמובן אפשר להיכנע לתכתיבי המדינה ומוסדות הדת שלה, ולהתחתן ברבנות, אך לטעמי ולדעת רבים, מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית וליברלית אשר חייבת לאפשר לאזרחיה לבחור בעצמם את הדרך בה זוגות יממשו את אהבתם ויבואו בברית הזוגיות. אין לי כל בעיה עם חתונה דתית כל עוד שני בני הזוג החליטו שזה מה שהם רוצים. אני לא מתנגד לנישואים ברבנות או לטקס חתונה המועבר על ידי רב, כל עוד זה נעשה מבחירה חופשית של בני הזוג ובידיעה מלאה של כל מה שכרוך בטקס מסוג זה.

גילוי נאות: יעל וכותב שורות אלו נישאו בחתונה אזרחית, חילונית, אלטרנטיבית ועל כך תוכלו לקרוא ממש כאן. את ההשלמה לטקס החתונה האזרחית שכתבנו בעצמנו והנחה חברנו היקר, עשינו בארגון "משפחה חדשה" שם הוצאנו תעודת זוגיות – על כך בהמשך.

חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים - האם זה אפשרי בארץ? בהחלט, אחת האפשרויות היא נישואים אזרחיים בחו"ל.

חתונה אזרחית בחו"ל - קפריסין, פראג וכדומה

במדינות רבות בעולם המערבי חתונה אזרחית הינה דבר חוקי ומקובל. נישואים אזרחיים נפוצים מאוד בעיקר במדינות רבות בארצות הברית ובאירופה. כפי שכבר ציינתי, במדינת ישראל אין אפשרות חוקית לקיים חתונה אזרחית ולאחריה להירשם במוסדות המדינה כזוג נשוי, אך האבסורד הגדול הוא שמשרד הפנים של ישראל מכיר בנישואים אזרחיים שנערכו במדינה זרה בתנאי שאותה מדינה מכירה בתוקפם.

על כן, ישראלים רבים שאינם מעוניינים להינשא ברבנות, בוחרים לנסוע למדינות זרות על מנת להתחתן בהן בנישואים אזרחיים, ולאחר מכן חוזרים לארץ, מגישים את המסמכים הדרושים למשרד הפנים ונרשמים במרשם האוכלוסין הישראלי כזוג נשוי לכל דבר ועניין.

בעבר מרבית החתונות האזרחיות של ישראלים נערכו בקפריסין, גם בשל הקרבה היחסית שלה לישראל וגם בגלל העלות הנמוכה באופן יחסי של טקסי הנישואים האזרחיים באי השכן והתהליך הפשוט באופן יחסי בהשוואה למקומות אחרים ברחבי העולם. בשנים האחרונות גם פראג הפכה ליעד מועדף על הישראלים לקיום טקסי נישואים אזרחיים, במיוחד בשל קרבתה היחסית לישראל והאווירה הרומנטית השורה בעיר האירופית. ישנם מקומות נוספים ברחבי העולם בהם ישראלים יכולים להינשא בטקס אזרחי, דוגמת: לאס וגאס, ניו יורק, איטליה ועוד, אך בדרך כלל הם פחות פופולאריים בגלל סיבות שונות ומגוונות, ביניהן: המרחק הגיאוגרפי מישראל, עלויות גבוהות, דרישות מחמירות למסמכים ועוד.

יתרונות החתונה האזרחית בחו"ל: התהליך פשוט באופן יחסי, מדינת ישראל מכירה בנישואים אלה באופן מלא ורושמת זוגות שנישאו בחו"ל כנשואים במשרד הפנים – דבר המעניק לזוגות את מלוא הזכויות.

חסרונות הנישואים האזרחיים בחו"ל: עלויות גבוהות בדרך כלל, טקס הנעשה ללא ליווי של כלל המשפחה והחברים, והחיסרון העיקרי – במקרה של פירוק החבילה, חלילה, הגירושים נעשים ברבנות, כך שבני הזוג אשר תכננו להתחמק ממפגש עם הממסד הדתי, עלולים להיתקל בו בכל זאת ובנסיבות לא נעימות במיוחד.

תעודת זוגיות של ארגון "משפחה חדשה - האם היא נותנת מענה מספק?

תעודת הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה" הינה תעודה המעידה על כך שהנושאים אותה הם בני זוג, שמסרו הצהרה משותפת בדבר התחייבותם כבני זוג, הצהרתם אושרה ונחתמה על ידי עורך דין ולכן הם זכאים לזכויות שוות לבני זוג נשואים. בגדול, תעודת הזוגיות מעידה על היותם של בני הזוג מוכרים במעמד המשפטי של ידועים בציבור, והם לא יכולים להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי.

בניגוד למצב של בני זוג אשר נישאו כדת וכדין ובאפשרותם להוכיח זאת באמצעות הצגת תעודת נישואים או הרישום במשרד הפנים, על בני זוג הרוצים להיות מוכרים כידועים בציבור חלה חובת ההוכחה שאכן זהו מצבם וכתנאי בסיסי להוכחת סטטוס של ידועים בציבור הם צריכים להוכיח שהם גרים יחד ומנהלים משק בית משותף.

מכיוון שתעודת הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה" ניתנת לבני הזוג יחד עם תצהיר משפטי בכתב, אשר נערך ונעשה בפני עורך דין מומחה מטעם ארגון משפחה חדשה וחתימתו וחותמתו מוטבעות על התעודה עצמה ועל התצהיר – היא בעלת תוקף משפטי.

חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים - האם זה אפשרי בארץ? בהחלט, אפשרות טובה מאוד היא תעודת הזוגיות של ארגון משפחה חדשה

תעודת הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה" מהווה פתרון אזרחי לנישואים בישראל

בפסיקות שונות של בתי המשפט במדינת ישראל ניתן תוקף משפטי לתעודת הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה", ולכן ניתן בהחלט להתייחס לתעודה כאל פתרון אזרחי לנישואים בארץ. ארגון "משפחה חדשה" אמנם מציג את הדברים כאילו בית המשפט קבע כי לתעודת הזוגיות של משפחה חדשה תוקף משפטי כנישואים, אך מהבנתי את פסקי הדין שניתנו הדברים אינם מדויקים (גילוי נאות: אינני משפטן והדברים שאני כותב מתבססים על דעתי בלבד).

בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, שכתבה כבוד השופטת איילת גולן תבורי, נכתב בין השאר על תעודת הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה" כי "ניתן להציגה בפני מוסדות ציבור ורשויות מקומיות המבקשות לברר את מהות היחסים בין בני זוג לצורך מתן או קבלת שירותים, והיא מוכרת במקום בו קיימת הכרה במעמד הידועים בציבור…"

מהבנתי את מהות ורוח הדברים, כבוד בית המשפט קובע מפורשות כי התעודה מוכרת במקומות בהן נדרשת הוכחה של מעמד הידועים בציבור, על כן היא תעודה שבעצם מצהירה שנושאיה אכן נמצאים בסטטוס של ידועים בציבור.

חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים - האם זה אפשרי בארץ? בהחלט כן, אך לצערנו עדיין אין את האפשרות המושלמת שתאפשר לכל אחד להתחתן בחתונה חילונית.

היתרונות והחסרונות של תעודת הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה"

תעודות הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה" בהחלט מהווה פתרון טוב מאוד עבור זוגות הרוצים להתחתן בחתונה אזרחית, כהוכחה לכך, גם כותב שורות אלו נושא את תעודת הזוגיות. יחד עם זאת, תעודת הזוגיות עדיין לא מהווה את הפתרון האולטימטיבי והיא אינה תחליף מלא ומושלם לנישואים אזרחיים במדינת ישראל.

יתרונות תעודות הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה": התעודה הינה בעלת תוקף משפטי והיא מצהירה על היותם של הנושאים אותה ידועים בציבור. תעודת הזוגיות מעניקה לנושאיה את כלל הזכויות המוקנות בחוק לידועים בציבור אשר זהות כמעט לחלוטין לזכויותיהם של זוגות נשואים, לדוגמה: זכויות כלכליות בנכסי ממון בין בני זוג, בביטוח הלאומי ועוד, זכויות במשרד השיכון לקבלת משכנתא לזכאים ועוד. דווקא במס הכנסה, בהגשת שומות מס של עצמאים, לא מתייחסים לזוג של ידועים בציבור כפי שמייחסים לזוג נשוי, לכן שומת העסק מוגשת רק על ידי בן הזוג בעל התיק במס הכנסה. בעת פרידה, חס וחלילה, אין כל צורך להגיע לרבנות. ויש עוד יתרונות רבים לתעודת הזוגיות של ארגון "משפחה חדשה"

חסרונותיה של תעודת הזוגיות: היא עדיין לא מהווה פתרון מושלם ומוחלט לנישואים אזרחיים במדינת ישראל. העלות שלה אינה מבוטלת – מדובר על 650 ש"ח לכל מוציא תעודה, כלומר 1,300 שקלים לזוג.

ישנם פתרונות לנישואים אזרחיים, למרות שהם עדיין לא מושלמים

בשורה התחתונה זוג ישראלי שלא מעוניין להינשא ברבנות, יכול למצוא פתרונות אחרים, אם כי הם אינם מושלמים. כפי שהצגתי בפוסט זה, שני הפתרונות העיקריים לחתונה חילונית במדינת ישראל הם נישואים אזרחיים בחו"ל, המאפשרים רישום במשרד הפנים כזוג נשוי לכל דבר ועניין, או הוצאת תעודת זוגיות של ארגון "משפחה חדשה" המהווה אסמכתא משפטית להיותם של בני הזוג ידועים בציבור.

כולי תקווה שבעתיד נישואים אזרחיים יהיו חוקיים במדינת ישראל כמו במרבית המדינות המערביות בעולם. הלוואי וכל אדם וכל זוג בישראל יוכל לבחור האם הוא מעוניין להינשא בטקס דתי או בטקס חתונה אזרחי, וחתונה חילונית תהיה נגישה לכולם גם מהבחינה החוקית וגם מהפן הכלכלי. עד שזה יקרה ועד שבישראל יהיה ניתן להינשא בנישואים אזרחיים ולערוך טקסי חתונה אזרחית שיוכרו על ידי כלל מוסדות המדינה, אמשיך לעקוב אחר הנושא, לעדכן אתכם בכל התפתחות, לתת לכם מידע מקיף ואעשה ככל שביכולתי כדי שנישואים אזרחיים יהיו חוקיים ונגישים עבור כולם, ללא הבדל דת, גזע, מין או העדפה מינית.

מעוניינים לערוך טקס חתונה אזרחית? מחפשים נוסח של ברכות חילוניות לחתונה? – לחצו כאן

שתפו באהבה וזכו למצוות :)

הפוסט חתונה אזרחית או נישואים אזרחיים – מהן האפשרויות בישראל? הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/feed/ 2
המחאה מתה https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%94/ https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%94/#comments Mon, 26 Mar 2012 17:54:43 +0000 https://gulot.net/?p=653 מחאת האוהלים, מחאת הקוטג', מחאת פסק הזמן, מחאת הדלק? פעם היו כאן מחאות כאלה, אך לצערי הן לא היו אמיתיות...

הפוסט המחאה מתה הופיע ראשון בגולות

]]>
מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד
*התמונה מויקיפדיה. היוצר: Itzuvit

 

אחרי שבוע של טילים, החלטנו אני ובת זוגי לבלות קצת במדינת תל אביב. אותה מדינה שהביאה לפתחנו את מחאת האוהלים, מחאת הקוטג', מחאת פסק הזמן ומחאות נוספות. ביום שישי חגגנו לחבר יום הולדת בבר שכונתי קטן בפלורנטין ובשבת הצטופפנו עם עוד כמה מאות בליינים בהופעה של 'להקת התבלינים' בבר תל אביבי דחוס באנשים וחנוק בעשן סיגריות.

במהלך הערב השני כבר רץ לי בראש שירה של תמר גלעדי על האהבה שמתה. רק הפעם מה שמת זו המחאה, אם בכלל היא הייתה קיימת אי פעם. האמת, אחרי שראיתי מה קורה בברים התל אביביים, הבנתי שמעולם לא הייתה כאן מחאה אמיתית, וכמו שזה נראה גם בעתיד הנראה לעין לא תהיה אחת כזאת.

אם להיות כנים, אמרתי זאת גם עוד בימים שהמחאה הייתה בשיאה. הייתי מתומכיה הנלהבים של דפני ליף וחבר מרעיה. השתתפתי בהפגנות הגדולות, אך כבר אז אמרתי לסובבי, אין שום סיכוי שמשהו יצא מזה, אין אפשרות שזה יצליח. ההפגנות הענקיות הרגישו יותר כמו הקרנבל בריו, זה דמה יותר לחגיגה מאשר למחאה, לזעם. באותם רגעים הפנמתי, שזה נידון לכישלון.

נחזור לסוף השבוע במדינת תל אביב. כשראיתי את הברים המפוצצים, את מאות הבליינים שמשלמים ממיטב כספם, אך לא מתלוננים, זה צבט לי בלב כמו שהרבה זמן שום דבר לא הצליח לצבוט אותו. זו הייתה החותמת הסופית לצדקת מחשבתי. כשצעירים נלהבים מדברים על צדק חברתי, מתלוננים על יוקר המחייה, על מחירי הדיור הגבוהים, על עלותו של פסק הזמן בארץ מול מקבילו באמריקה, אך במקביל יוצאים בסופי שבוע (ולא רק), משלמים 60 שקלים רק כדי להיכנס להופעה, ועל כל בירה מוסיפים עוד 26 שקלים, לא כולל שרות, ועל הדרך עוד מעשנים סיגריות ללא הפסק, אנחנו בבעיה גדולה מאוד.

שלושה תל אביביים צעירים ואנרגטיים צדו את אוזניי ועיניי. הם ביקשו לקנות לעצמם בקבוק ארק שלם, ואחרי משא ומתן ארוך ומייגע התפשרו עם בעליו של המקום על 250 שקלים בלבד. את אותו בקבוק הם יכולים לקנות בסופר ב-25 שקלים, אבל כנראה שהרבה יותר קל להתלונן על פסק זמן מאשר על מחירו של הארק בלב הבועה התל אביבית.

ההופעה נמשכה וחשוב לציין שהיא הייתה מצוינת. אין לי שום דבר נגד יציאות ובילויים, להפך, במדינה הקשה והלחוצה שלנו זאת חובה. מי שלא מנקה את ראשו לא יכול לשרוד כאן. אבל יש לי בעיה עם צביעות, עם מחאה לא רצינית, לא אמיתית, לא ממוקדת ולא אפקטיבית. כואב לי שכמה צעירים מאוד נמרצים נטעו תקוות שווא בלבבות מיליוני האזרחים במדינת ישראל, אך במחי ידם גם גדעו את המחאה ופגעו בסיכוייה להצליח.

 

 

את ההופעה חתם שירם של 'התבלינים' – "בא לי". הסולן, שחר נהרי, זועק משפטים לא פשוטים לחלל המועדון, לדוגמה: "על סף ייאוש, הממלכה שלי מתפרקת". אך הוא ממשיך עם לא מעט תקווה, מהולה בהמון כאב "בא לי שרבין/בגין יתעורר, שהמרד יגמר".

הסיום הזה הבהיר לי את הכל. יש כאן בעם כמיהה למנהיגים אמיתיים, כאלה שעושים ולא רק מדברים. רבין ובגין עשו, לעיתים טעו, אך ידעו להודות בטעות וגם לשלם עליה. שום מחאה לא תעזור, צריך מנהיג שיחשוב על אזרחיו, ולא רק על הרייטינג, הכיסא והבחירות הבאות. צריך מנהיג שידבר פחות ויעשה יותר. היום יש לנו מנהיג שלא עושה, טועה המון, ובעיקר משתמש בסיסמאות נבובות על ברווזים גרעיניים. בינינו, אולי עדיף שכך, אני מפחד מהרגע שבנימין נתניהו יחליט כן לעשות משהו.

 

*נכתב בתאריך 18/03/2012

 

לפוסטים נוספים בקטגורית אקטואליה ופוליטיקה – לחצו כאן

 

 

הפוסט המחאה מתה הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%94/feed/ 7
ביבי, גם אני דורש צדק חברתי! https://gulot.net/%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa/%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%a9-%d7%a6%d7%93%d7%a7-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99/ https://gulot.net/%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa/%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%a9-%d7%a6%d7%93%d7%a7-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99/#comments Fri, 05 Aug 2011 22:29:10 +0000 https://gulot.net/?p=603 הפוסט ביבי, גם אני דורש צדק חברתי! הופיע ראשון בגולות

]]>

 

ביבי, אני לא מאמין שתקרא את הדברים האלה שממוענים אליך ובכל זאת, למזלי עדיין לא העברת חוק שימנע ממני לכתוב ולהביע את דעתי. רציתי להודיע לך שגם אני אשתתף היום בהפגנת הענק, גם אני אצעד בצעדה בת"א, גם אני דורש צדק חברתי!

נכון שלפני פחות משבועיים יצאתי כנגד הארגון הלקוי של המחאה, ודעתי בעניין עדיין לא השתנתה. אני חושב שעם ניהול נכון יותר הכל היה נגמר כבר לפני זמן רב. ובינינו, כנראה שחלק מהפיתרון היה לשים אותך בין דפי ההיסטוריה. אבל את המחאה נגדך מנהלים אנשים נחמדים, נחמדים מדי.

ובכל זאת אני לא יכול להישאר יותר אדיש, בטח לא כשאני רואה את הזחיחות שלך ושל סביבתך. בוודאי לא כאשר אני רואה את התנהגותה של מירי רגב שמתבטאת בצורה שמתאימה יותר לשוק (בלי להעליב אף אחד שעובד שם) ואח"כ עוד מצפה שיכנו אותה חברת כנסת. אז מירי, תסלחי לי, או לא, אבל לא אקרא לך חברת כנסת כי התואר הזה (לא שהוא נחשב תואר של כבוד) ממש לא מגיע לך.

אני לא יכול להישאר אדיש כשאני רואה אותך ואת שר האוצר מקיימים מסיבות עיתונאים ומנסים לקנות בכסף חלק מהמפגינים, שוחד היא עבירה חמורה ביותר. קשה לי לחיות בשקט ושלווה כאשר במשך חודשים אתה מתעלם ממצוקת הרופאים ולא טורח לטפל בבעיה שלהם ולהידבר איתם, ואני לא שכחתי שאתה ח-ביבי, שר הבריאות.

אינני יכול להתעלם מההכפשות שאתה ואנשיך זורקים לעבר המפגינים. אני לא אוכל סושי, ולפעמים אפילו חוטא באיזה סטייק אנטריקוט, אם זה בסדר מבחינתך כמובן. ואני לא מעשן וזה מזל גדול, אחרת מזמן לא הייתי ממעמד הביניים.

אני לא מתבייש לומר בקול רם ומוצהר, אני שמאלני. לא הצבעתי לך בקדנציה הראשונה, ואני חושב שהיית אחד מראשי הממשלה הגרועים שידעה מדינת ישראל. ובוודאי שלא הצבעתי עבורך לקדנציה הנוכחית, כי אני לא שייך לציבור המטומטם, למרות שלצערי גם אני משלם.

אני חושב שהטעות הבסיסית שלך, ביבי, היא בהבנה של המצב. ההפגנות האלה הם לא של שמאלנים או ימנים. אנחנו לא מדברים איתך על שטחים, לא על שלום, לא על מלחמה ולא על ביטחון. או אולי בעצם כן על ביטחון, אבל לא מהסוג שאתה אוהב לחפור עליו שעות בכל מקום ברחבי הגלובוס, אלא על ביטחון כלכלי.

ההפגנות האלה הן של כולם ביבי, כל מי שלא נמצא בעשירונים שלך ושל חבריך. המחאה הזאת היא אמיתית, היא של אנשים פשוטים, אנשים שרק רוצים לחיות בכבוד. ולא משנה אם הם בעד או נגד ההתנחלויות, בעד או נגד החזרת הגולן, או כל דבר אחר שאתה היית רוצה להסית אליו את הדיון.

לפני כמה חודשים פרסמת את תלוש המשכורת שלך, כל העם ריחם עליך. רק 15,000 ש"ח נטו, רק פי שלושה מכל אדם ממוצע, רק. אבל שכחת לציין שאין לך הוצאות, דירה יש לך מהמדינה, רכב ודלק מהמדינה, ארוחות וטיסות מהמדינה, שנמשיך?

לא אמשיך להיכנס לך לכיס, כל עוד אתה תדאג שלכיס שלי ייכנס מספיק, או לפחות לא ייצא ממנו יותר מדי. מצידי אתה יכול להרוויח כמה שיותר, זה לא ממש מעניין אותי. מה שכן מעניין אותי זה שלא אשלם על שכר דירה 50 אחוז ממה שאני מכניס. שהדלק שהרכב שלי שותה לא ישתה לי 20 אחוז מהמשכורת. שהאוכל שאני מכניס לפי כדי לחיות, לא יהרוג לי עוד 50 אחוז מההכנסה שלי. אם עשית חישוב הבנת ששלושת הדברים שמניתי כבר הכניסו אותי לחובות. וכל זה לכלול בלי ביטוחים, חשבונות, מיסים ועוד ועוד ועוד. שמת לב שלא הזכרתי בילויים וסושי?! גם כי, כמו שכבר הזכרתי, אני לא אוהב סושי וגם כי אם אי אפשר לחיות כאן בכבוד, איך אפשר לבלות כאן בכבוד?

נמאס לי לחיות במצב בו בוקר אחד הבנק מודיע לי שאני חייב לו, ובבוקר למחרת ביטוח לאומי מבשר לי על חוב נוסף. אני עובד ומתפרנס בכבוד תודה לאל אבל בכל זאת המעמסה בלתי אפשרית! האמן לי שאם הייתי מרוויח 15,000 ש"ח בחודש ולא היו לי הוצאות מחייה לא הייתי חייב שקל לאף גוף, לא מסחרי/פרטי ולא של המדינה.

בקיצור, אם עד עכשיו לא עשית את תנועות הידיים שמסמנות על כך שאני חופר זה בטח רק בגלל שלא טרחת לקרוא את מה שכתבתי, הרי כולנו יודעים שאתה לא סופר אף אחד במדינה הזאת חוץ מהטייקונים. אז אני אעשה לעצמי את תנועת הידיים שמסמנת חבר, אתה חופר ואגיע לתחילתו של הסוף, של המכתב הזה ובתקווה גם המאבק ואיתו גם הקדנציה שלך.

הערב גם אני אגיע לת"א, למרות שאני גר בפריפריה. והאמן לי, אין לי ממש כסף לנסיעה הזאת, אבל אין לי ברירה. אני מרגיש שזה באמת מאבק אמיתי על הבית. מאבק צודק על אופייה של המדינה, על ערכים, על כבוד, ואסור לנו להיכנע.

אני מתרגש כמו שלא התרגשתי כבר זמן רב, אני חש שאנחנו לפני ערב היסטורי למדינה הזאת. אני מקווה שלרגע אחד תקשיב לכל עשרות או מאות האלפים ותבין שהמדינה הזאת היא שלנו, לא פחות משהיא שלך ואולי אפילו יותר.

מבחינתי איבדת את הלגיטימציה לשלוט, שתי קדנציות כל כך גרועות של שיתוק, של חוסר עשייה, זה הרבה יותר מדי. אני אקרא להפלתך, ואקווה שתיקח איתך את מרבית 120 חברי הכנסת, כי כמעט אף אחד מכם לא עשה למעננו עד היום כלום.

אבל גם אם תישאר ונמשיך לסבול אותך, הדבר הכי חשוב הוא שפעם אחת תקשיב ותעשה למען העם שלך. אולי, רק אולי, תצליח אפילו להיכנס לדפי ההיסטוריה כמישהו שעשה משהו טוב למען עמו ולא רק למען עצמו וסביבתו הקרובה. אני ועוד מאות אלפים נעשה את זה הערב וניכנס לדפי ההיסטוריה כרוב הדומם שהחליט לצעוק ולזעוק ולעשות משהו לא רק למען עצמו, אלא למען עתיד טוב יותר לכלל אזרחי המדינה ולמען עתיד טוב יותר עבור המדינה עצמה.

הפוסט ביבי, גם אני דורש צדק חברתי! הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa/%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%a9-%d7%a6%d7%93%d7%a7-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99/feed/ 3
עדר ללא רועה https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%a2%d7%93%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%94/ https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%a2%d7%93%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%94/#comments Mon, 25 Jul 2011 13:42:48 +0000 https://gulot.net/?p=580 הפוסט עדר ללא רועה הופיע ראשון בגולות

]]>
*התמונה מכאן

 

מאבק הקוטג', מחיר הדלק, שביתות הרופאים, מחאת האוהלים. ללא ניהול נכון, כל המאבקים הללו יכשלו בדיוק כמו קודמיהם. על מנת להצליח, צריך להפסיק להתנהל כעדר ללא רועה, צריך להוריד את הכפפות וללכת עד הסוף.

בחודשים האחרונים אנו עדים לניצניו של מאבק חברתי במדינת ישראל. זה התחיל עם ניסיונות להוזלת מחיר הדלק, המשיך עם המלחמה על מחירו של הקוטג' והתעצם עם מאבק הדיור וערי האוהלים שקמו בכל פינה ברחבי הארץ.

זה לא סוד שקשה לחיות במדינת ישראל, זה לא חדש לאף אחד שמרבית האוכלוסייה שמכונה "מעמד הביניים" קורסת תחת הנטל והעומס. כולם יודעים שכמעט בלתי ניתן לרכוש דירה במדינת ישראל, ששכר הדירה גומר במקרה הטוב רק חמישים אחוז מהמשכורת, שבשביל קניות בסופר צריך לקחת משכנתא ושדלק כדאי לאגור כי מי יודע לאן המחיר שלו עוד יאמיר.

את כל הדברים שהזכרתי לעיל מכיר כל אזרח בר דעת במדינת ישראל ועוד דברים רבים אחרים. קשרי ההון והשלטון לא נסתרים מעיניו של אף אחד במדינה, השחיתות השלטונית היא נגע שאין אחד שלא נתקל בה וחוסר האכפתיות של ממשלות ישראל לדורותיהן כלפיי אזרחיהן ידועה למרחקים.

אז מה בעצם קרה לאחרונה?
הבעיה העיקרית היא שלא קרה דבר, הכל כתמול שלשום. מחירי הדיור גבוהים כבר שנים, את החודש אי אפשר לגמור לא מהיום והמשכורות לא מספיקות לעבדים המודרניים לשום דבר מעבר למקום לישון (שכר דירה), אוכל וביגוד, וברוב המקרים היא אפילו לא מספיקה להם לצרכים הבסיסיים הללו.

אפשר לשאול למה התעוררו רק עכשיו אזרחי מדינת ישראל? ובאותה נשימה להזכיר שאותם אלה שהתעוררו עכשיו, הם אלה שבחרו בביבי נתניהו לכהונה שנייה בראשות ממשלת ישראל, למרות כל השקרים שהוא האכיל אותם ואותנו בקדנציה הראשונה. יכול להיות שהעונש הזה בכלל מגיע לנו…

אבל בפועל זה לא ממש משנה. טוב שיש התעוררות של האזרחים, זה בהחלט מרגש. השאלה היא האם זה באמת יעזור, האם באמת יהיה סופסוף שינוי אמיתי במדינת ישראל? האם נהפוך ממדינה שאזרחיה מודאגים ממנה וממעשיה למדינה שדואגת לאזרחיה?

 

*התמונה מכאן

 

האם יש לזה סיכוי, האם זה יצליח?
פה נמצאת הבעיה הגדולה ביותר. חווינו וחזינו בעבר בכל מיני ניסיונות למחאות כאלה ואחרות. ממחאות של רופאים, דרך מחאות של סטודנטים, המשך במחאות על מחירי הלחם והדלק וכלה במחאות על שחיתות פוליטית. בפועל, מכל אותן מחאות לצערנו לא יצא דבר. הגענו לשנת 2011 וכלום לא השתנה, עולם כמנהגו נוהג וביבי וחבר מרעיו עדיין אוחזים בקרנות המזבח, עדיין מוכרים לנו אשליות וסיפורים, אבל בפועל לא עושים דבר, לא למעננו ולא למען המדינה.

העניין הוא שכל ההפגנות, המחאות והמאבקים מנוהלים בחובבניות. זה מרגיש מצד אחד טוב שרבים מתגייסים למחאה, יוצאים מהבית להפגנות, לנים באוהלים ברחובות, צובאים על הכיכרות המרכזיים של המדינה. אך בפועל, מדובר על עדר ללא רועה. מפגינים רבים שרוצים שינוי, אך אין להם מנהיג שיוכל לנווט אותם ואת הפעולות שלהם, על מנת להשיג את התוצאה הכל כך רצויה.

מחאת הקוטג' החלה על ידי בחור בשם איציק אלרוב. תחילתה של המחאה נראתה מבטיחה עד מאוד ובניגוד למאבק הדיור גם הוצבו בתחילתה יעדים מאוד ברורים. ממש בהתחלה אמר איציק אלרוב שהיעד החד משמעי הוא הורדת מחיר הקוטג' אל מתחת לחמישה שקלים לגביע.

הבעיה היא שמהר מאוד רשתות השיווק יצאו בכל מיני מבצעים שלרגע הורידו את המחיר. איציק אלרוב וחבריו כנראה התלהבו יתר על המידה וכבר יצאו בהצהרות חדשות על מאבק במחיר הגבינה הלבנה, הצהובה ומוצרי מזון נוספים. בפועל, בסופו של דבר, מחיר הקוטג' ירד, אך לא למחיר הרצוי. בנוגע למחירים של מוצרי מזון אחרים לא רק שלא הייתה ירידה, אלא חלקם אף עלו. המאבק נכשל וכל זאת בגלל ניהול פזיז וכושל של המערכה.

מחאת האוהלים, לאן זה הולך?
מאבק הדיור לצערי נידון ככל הנראה, והלוואי ואני טועה, לאותו כישלון. שוב מדובר על עדר ללא רועה, המונים שיוצאים לכיכרות להפגין, אך אין להם הנהגה מסודרת שיודעת מה היא רוצה, לאן הולכים ואיך משיגים את המטרות. בינינו, גם אין להם ממש מטרות, עד היום, למעלה משבועיים מתחילתה של מחאת האוהלים, אף אחד לא באמת שמע מישהו שמסמן יעדים ברורים למאבק הדיור.

מאבק בשלטון הקר והמושחת של מדינת ישראל צריך להתנהל באופן קשוח, לא סתם אומרים ברומא נהג כרומאי. עם שלטון אטום, מנוקר ולעיתים גם אכזר צריך לנהוג באותו המטבע. וכן, אסור להשתמש במאבק הזה בכפפות של משי. צריך לנקוט גם בצעדים יותר חריפים, אולי על גבול האלימים, כמובן עד כמה שניתן במסגרת החוק.

לשבת באוהלים ברחובות זה נחמד, להפגין בכיכר זה מעולה, לחסום כבישים זה מצוין, אבל זה לא יביא את השינוי. צריך לגבש יעדים ודרישות ברורות ביותר, לעלות בעשרות ואף מאות אלפים לירושלים, לצור על הכנסת ולא לאפשר לחברי הכנסת לעזוב את המשכן, עד אשר כל הדרישות של העם, הצודקות יש לציין, ימולאו.

בעברי הייתי פעיל פוליטי, השתתפתי בהפגנות, יצאתי לכיכרות, ניסיתי ורציתי לשנות. אך כאשר הבנתי איך הדברים עובדים, הרמתי במקום מסוים ידיים. היום אני מאוד רוצה לשוב לאותן עצרות ומחאות, אבל עד שלא אראה הנהגה מסודרת ובעיקר שפויה למאבקים הללו, כנראה שלא אצטרף. עד שלא אבין שהפעם, בניגוד לעבר, הולכים עם זה עד הסוף ומבהירים לממשלה שאנחנו ממש לא העדר שלה ובטח שהרועה לא נמצא בקרבה.

 

לפוסטים נוספים בקטגורית אקטואליה ופוליטיקה – לחצו כאן

 

 

הפוסט עדר ללא רועה הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%a2%d7%93%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%94/feed/ 10
אנסי קצב https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%99-%d7%a7%d7%a6%d7%91/ https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%99-%d7%a7%d7%a6%d7%91/#respond Tue, 22 Mar 2011 09:39:37 +0000 https://gulot.net/?p=452 הפוסט אנסי קצב הופיע ראשון בגולות

]]>

נשיא המדינה לשעבר הוא עבריין מין סדרתי, זה משפט קשה ובלתי נתפס. אני חושב על הדברים שוב ושוב ומתקשה לעכל אותם, מתקשה לקלוט שהאיש הקטן והעלוב הזה הטיל כתם כל כך גדול ונורא על מדינת ישראל.

מספיק לראות את החבורה האלימה הזאת שהקיפה אותו בדרך לכל דיון שהתנהל בבית המשפט כדי להבין שהוא חי בעולם אחר, עולם משל עצמו. הבעיה היא שבעולם ההוא שבו הוא חי היו חוקים אחרים, כללים שונים וערכים שחלים רק עליו ועל סביבתו (או שאולי לא היו כלל ערכים).

ובאותו עולם בו הוא חי הוא הרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה ולפגוע בדרך בנשים רבות, אני בטוח שלא כולן יצאו וסיפרו על כך. אין לי גם ספק שהוא פגע לא רק בנשים ולא רק בתחום המיני, אלא גם באנשים ובתחומים אחרים, אבל לכך אין הוכחות ועל כך עד היום אף אחד לא התלונן, אז כל הדברים הללו יישארו לוטים בערפל.

בשורה התחתונה מדובר בנשיא שאנס, בנשיא שהטריד מינית, שביצע מעשים מגונים, ששיבש הליכי משפט ועוד. משה קצב נשאר רוב הזמן בפנים חתומות, לא הודה במעשיו, לא התחרט ובטח שלא התנצל. ועל כך הוא נענש, יש יגידו שבחומרה ויש יגידו שבאופן קל מדי, אך הדבר החשוב הוא שמשה קצב ילך לכלא ולהרבה זמן. שם יהיה לו את הזמן לחשוב על הדברים הנוראים שהוא עולל.

אולי היה ראוי יותר אם היה מקבל עשרים שנות מאסר, אך גם העונש שהוא קיבל הוא מספק וראוי לטעמי. כולי תקווה שבית המשפט לא ידחה את ביצוע גזר דינו וב-8 למאי נצפה כולנו בשידורי הטלוויזיה שיראו את משה קצב, האדם הקטן והנאלח, מתחיל לשלם את חובו לחברה.

שבע שנות המאסר שהוא קיבל להערכתי יסיימו את חייו והוא לא יראה יותר אור יום כאדם חופשי. אין לי שום חמלה, צער או אמפטיה כלפיו ואני מאחל לכולנו שנפטרנו מעונשו של זה. דמעות התנין שלו וההתקפות שלו על בית המשפט והתקשורת לא עושות עליי שום רושם מיוחד, הוא אדם שפל וכראוי לאדם כזה הוא ינמק בכלא, כנראה עד סוף ימי חייו.

כולי תקווה שכל אותן בחורות שנפגעו ממעשיו יצליחו איכשהו לשים את הדברים מאחוריהן ויתחילו לשקם את חייהן. אין לי ספק שלעולם הן לא ישכחו את מה שהן עברו ולעולם הן לא יחזרו לחיים נורמאליים לחלוטין, אך אני מקווה שהן מצאו קצת שקט ונחמה בהכרעה של בית המשפט.

לסיום אני אתפלל שכל אזרח במדינה הפנים את המסר של בית המשפט ולמד את הלקח. בין אם מדובר באישיות ציבורית ובין אם מדובר באדם רגיל מן השורה. הגיע הזמן שהאלימות בחברה שלנו תיפסק, שנשים יוכלו לצעוד ברחוב או להגיע למקום העבודה שלהן בלי מורא ופחד והגיע הזמן שאנשי ציבור יבינו שהם לא יכולים לנצל את מעמדם ותפקידם. אני מקווה שעכשיו זה ברור ומובן.

זה לא יום שמח למדינה, זה יום עצוב. אך אולי גם הסמליות שיש בתאריך שבו משה קצב צריך להיכנס לכלא יכולה לתאר את התחושות ביום הזה. כמו המעבר מיום הזיכרון העצוב ליום העצמאות השמח, כך העצב והשמחה ביום הזה מתערבבים להם. עצב שדבר כזה קרה במדינת ישראל, אך שמחה על כך שבית המשפט נתן הכרעת דין וגזר דין כל כך ברורים ובמקום מסוים גם קשים.

 

*התמונה מתוך ויקיפדיה

הפוסט אנסי קצב הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%99-%d7%a7%d7%a6%d7%91/feed/ 0
מכתב למתנחלי איתמר ותמר פוגל https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%97%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%9c/ https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%97%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%9c/#respond Fri, 18 Mar 2011 10:29:47 +0000 https://gulot.net/?p=444 הפוסט מכתב למתנחלי איתמר ותמר פוגל הופיע ראשון בגולות

]]>

מתנחלי איתמר היקרים ותמר פוגל,

ליבי איתכם ואני משתתף בצערכם, מי ייתן ולא תדעו עוד צער לעולם. רצח הינו דבר מתועב וכמובן שרצח ילדים הוא שפל המדרגה. הרוצחים אינם בני אנוש, יש להוקיע אותם ולמצות איתם את הדין.

ולמרות זאת וגם בלי קשר אני קורא לכם לחזור הביתה, לישראל. אנחנו מחבקים אתכם, אבל רוצים וצריכים שתהיו קרובים אלינו. הגיע הזמן שמישהו יהיה מספיק אמיץ לומר לכם שתפקידכם ההיסטורי הסתיים. ממשלות ישראל בצעד לא חכם (יש כמובן שיחלקו עליי) שלחו אתכם לשליחות מסוימת, אך כל שליחות מגיעה סופה.

היום אתם תקועים לנו וגם לפלסטינים כמו עצם בגרון. אתם מוקפים בכפרים פלסטינים דוגמת עקראבה, ביתא ועוורתא במקום להיות מוקפים בערים, כפרים, קיבוצים ומושבים שרוצים בכם. שלא יספרו לנו ולכם סיפורים, מדינת ישראל מספיק גדולה בשביל למצוא לכם פתרונות דיור חלופיים ובטוחים בהרבה. בין אם במרכז הארץ ובין אם במקומות אחרים, כמו הנגב למשל.

אתם ושאר חבריכם מהווים מכשול אמיתי לשלום וגם לכך לא תוכלו להתכחש. שלושה ראשי ממשלה בעבר (ביבי, ברק ואולמרט) עמדו על סף חתימת הסכמי שלום ונסוגו רק ברגע האחרון. וזאת בגלל שאתם ושאר מתנחלי יהודה ושומרון מחזיקים אותם במקום הזה שכל לחיצה קטנה עליו עלולה מאוד לכאוב.

היישוב שלכם הוקם בשנת 1984, העולם אז היה אחר לגמרי. העולם התקדם, השתנה, התפתח ורק בנושא ההתנחלויות אנחנו דורכים במקום ומתעקשים כאילו הן מצילות אותנו מכל רעה ופגע.

בשנת 1984 עדיין לא היה אינטרנט ובטח שאף אחד אז לא חשב על שירותים כמו פייסבוק וגוגל. אנשים חיו חיים אחרים, ולכן בין היתר שלחו אתכם אז להקים את איתמר. המלחמות היו שונות, אמצעי הלחימה היו פחות מתוחכמים ולטענת אלה ששלחו אתכם לשם, אתם הייתם חלק מהמלחמה באויב. במילים שלי אפשר להגיד ששלחו אתכם לשם כדי להיות מגן אנושי.

הבעיה היא שהמציאות בהחלט הפכה אתכם למגן אנושי ואתם פעם אחר פעם חווים זאת על בשרכם. ולמרות שאתם מגן אנושי אתם לא באמת מגנים על תושבי ישראל מכיוון שהמפגעים מגיעים גם לכאן ובטח ובטח שהרקטות והטילים שלהם מגיעים.

אם היה לנו ראש ממשלה אמיץ, הוא היה אומר לתמר פוגל את האמת. הוא היה אומר לה שהגיע הזמן לעזוב את ההתנחלות ולעבור לגור במדינת ישראל. אבל היא חונכה בצורה פנאטית מסוימת ובגיל 12 במקום להתאבל ולחוות את הכאב העצום שהיא חווה בפרטיות, היא מדברת בסיסמאות ששמעה מיום היוולדה. וביבי נתניהו עונה לה על הצרכים ומבטיח לבנות עוד בהתנחלויות, כאשר בתוך מדינת ישראל הוא לא טורח לבנות מספיק כדי שמחירי הדיור יגיעו לאיזושהי נקודה של שפיות.

תמר פוגל חוותה כאב שאף אחד לא יכול אפילו להבין ולתאר. הילדה הקטנה הזאת מתחילה התמודדות קשה שתימשך במשך כל ימי חייה. הגיע הזמן שמישהו ישים לדברים הללו סוף כדי שתמר פוגל תהיה הגיבורה האחרונה.

ובנייה של עוד התנחלויות לא תועיל, כמו שהטלת עוצר על כפרים פלסטינים וחיפוש מבית לבית לא תעזור. אנחנו רק מגבירים את השנאה כלפינו ולא רחוק היום בו הפלסטינים יתקוממו כמו המצרים, הטוניסאים והלובים. אז לתושבי איתמר ושאר חבריהם המתנחלים לא תהיה ברירה והם ינוסו על נפשותיהם ויתחננו למדינת ישראל שתקבל אותם לחיקה.

מצער אותי מאוד שבשנת 2011 בחלקים מסוימים במדינת ישראל (למרות שחלקם אפילו לא שייכים לישראל מבחינת חוקיה) קדושת האדמה גוברת על קדושת החיים. במקום לקדש ערכים של שלום, אחווה ואהבה מקדשים שם את המקום ואת האדמה וחבל. לאדמה היום אין כבר כמעט ערך, אוטוטו שתי המדינות הגדולות בעולם יהיו פייסבוק וגוגל, איתמר תהיה עוד מקום נידח על המפה שבקרוב לאף אחד לא יהיה באמת אכפת ממנו.

הפוסט מכתב למתנחלי איתמר ותמר פוגל הופיע ראשון בגולות

]]>
https://gulot.net/%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%97%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%9c/feed/ 0